האוהד השרוף של חולוניה: "כל פעם שהונף דגל פלסטין, שרנו התקווה"

כן, היינו בסלוניקי כי אנו, אוהדי הפועל חולון, מלווים את הקבוצה בכל מקום שאליו היא מגיעה, גם בחו"ל. סלוניקי? הכי קטן עלינו. אישית, בשנה שעברה הייתי בסיביר, מינוס 37 מעלות, אבל הייתי. חולוניה תשחק ואני והחברים שלי לא ביציע? הגזמתם.

בסלוניקי רעדנו מקור. מינוס 4 מעלות, קר מאוד, יורד שלג, אי אפשר לצאת מהמלון. חוויתי המון רגעים בחול עם חולוניה ועם מכבי תל אביב כדורגל, הייתי יותר מ-20 פעם באירופה עם הקבוצות שלי וזו הפעם השלישית שלי ביוון, אבל עם כמות כזו – 200 אוהדים – בחיים לא דמיינתי שנגיע.

האוהדים שלנו אפילו התפזרו במספר מלונות בעיר ונהנו מהכפור והשלג. יצאנו יחד למסעדות, קזינו, ברים, בתי קפה וסתם ככה טיילנו ברחבי סלוניקי. הייתי בטוח שעם כוח של 200 אוהדים ניתן להם בראש כפי שניצחנו אותם בחולון, אבל לצערי טעיתי.

אבל הסיפור האמיתי התרחש ביציעים במהלך המשחק. מיד כאשר נכנסו לאולם וצפינו באוהדים שלהם, הבנו שהם לא באו רק לראות כדורסל. הם באו להתעמת, לריב. הרוחות היו לוהטות בצורה מוגזמת והתלהטו עוד יותר ככל שחלפו דקות המשחק. בכמה מקומות ביציע היווני ראינו שהאוהדים שלהם מניפים דגלי פלסטין פעם אחרי פעם, מנופפים בהם לעברנו ולעבר השחקנים שלנו. התגובה שלנו היתה מהירה: כל פעם שהונף דגל פלסטיני, התחלנו לשיר את התקווה בקול גדול. הם ירקו לכיווננו בלי סוף, עשו תנועות מאיימות, צעקו, קיללו והזעם שלהם היה בולט.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

ממש חבל. זה רק ספורט ובאמת חבל שהם בחרו בדרך הזו. לנו, אוהדי חולון, ממש לא היה נעים ביציע אבל אני מבהיר ומדגיש: לא פחדנו, לא נגררנו, לא ענינו והשתדלנו אפילו לא להביט לעברם.

חובה גם להדגיש שבאולם נכח כוח אבטחה גדול, שוטרים רבים ומאבטחים יוונים ששמרו עלינו היטב, חצצו בינינו לבינם ולא אפשרו להם להתקרב אלינו. ממש לא ברור לי למה אותם מניפי דגלי פלסטין לא הוצאו מהאולם כי בכל פעם שנשלף דגל ונופפו בו, וזה קרה הרבה פעמים, הרוחות התלהטו.

אז לנו, אוהדי חולון, זה היה ממש לא נעים, אבל ההתנהגות הבוגרת והאחראית של האוהדים החולונים ביציע ושל השחקנים שלנו על הפרקט הוסיפה כבוד רב לישראל בכלל ולחולון בפרט. לא ענינו, לא הגבנו, לא נגררנו. אני מאמין שהמשקיף הבינלאומי של פיב"א, שהיה וראה, ידאג להם לעונש מתאים.

את הלילה סיימנו בשעת לפנות בוקר. מיד לאחר המשחק יצאנו כולנו בחבורה ענקית לטברנה מקומית. אכלנו, שתינו, שרנו שירים ישראליים ואפילו שברנו צלחות כמיטב המסורת ביוון. מילה טובה מגיעה לאוהד הקבוצה המסור דודו אלקלעי על ארגון הנסיעה והשהות ביוון.

ושאפו לכל האוהדים הרבים של חולנייה שהוכיחו פעם נוספת שאין אוהדים כאלה. פשוט אין.

עוד באותו נושא:

דגלי פלשתין ויריקות על שחקני הפועל בסלוניקי