שדר הרדיו והעיתונאי משה קשטן נפטר בסוף השבוע האחרון (שישי) בגיל 87. השדר האגדי עבד שנים רבות בתכנית הספורט המיתולוגית ברשת ב' – "שירים ושערים" והובא למנוחות ביום שישי האחרון בבית העלמין בחולון.
מאי 1990. במערכת שלחו אותי לראיין את לוניה דבורין ואת משה קשטן לקראת צאת הספר של לוניה – "לוניה דבורין, 60 שנות כדורגל", שאותו כתב קשטן – מסמך מרתק שגם היום חובה לקרוא אותו. בשיחת הטלפון המקדימה סיכמנו על ראיון בן שעה, אולי שעה וחצי, ויצאתי ממנו אחרי שש שעות, קצת אחרי חצות.
באותו ערב הכרתי לראשונה את האיש המיתולוגי, שאת שמו וקולו שמעתי אינספור פעמים בהאזנה הבלתי נגמרת שלי לתכניות הספורט בשנות ה-60 וה-70. קשטן, איש חביב ונעים שהכרתי עד אז רק מעברו השני של קו הטלפון, הראה לי באותה הזדמנות את המחברות שלו. המון מחברות שבהן רשם הכל. כתב צפוף, מסודר עם תאריכים, תוצאות, מבקיעים – הכל. התפלאתי להיווכח שהוא ידע מה רשום בכל מחברת וכאשר חיפש אירוע מסוים במחברת מסוימת, הגיע מהר מאוד לדף הנכון. "צריך לרשום הכל, אסור להתעצל, אסור לשכוח, אסור להזניח", אמר לי אז. "אני יודע הכל כי רשמתי הכל".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
קשטן היה ארכיון חי של הכדורגל הישראלי לדורותיו. הוא ירה מהמותן תוצאות ומבקיעים עוד מימי קום המדינה, איש עם זיכרון מדהים וידע עצום שאין שני לו. כשאומרים "היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא" ומתכוונים לכדורגל הישראלי, קשטן הוא אותו איש.
הוותיקים שבינינו יודעים: קשטן היה ויהיה תמיד מהשמות המיתולוגיים של שידורי הספורט בקול ישראל בעבר הרחוק. למה קול ישראל? כי לא היה שום דבר אחר. קשטן הוא שם שיימצא תמיד בכפיפה אחת עם שמות מיתולוגיים אחרים כמו נחמיה בן אברהם, עמי פזטל, גדעון הוד, שבח בן גבריאל, לוניה דבורין ואחרים. קולות הילדות שלי איש שם מתחילת שנות ה-60.
בכל מוצאי שבת באותן שנים, השעה 18:30 היתה שעת קודש: תוצאות משחקי הכדורגל של אותה שבת בכל הליגות. קשטן הקריא אותן בקולו ומאוחר יותר היה זה שמסר אותן לשדר וזכה תמיד לקרדיט "תוצאות משחקי הכדורגל כפי שנמסרו על ידי משה קשטן".
מאוחר יותר, כשהחלה תכנית הדגל "שירים ושערים", אי שם בתחילת שנות ה-70, קשטן היה מי "שמכניס את הפתק" לשדר. פתק שבו נמסר על שער שהובקע, הדקה והמבקיע. קראו לו אז "רכז המערכת". קווי שידור? שידורים מהמגרשים? טלפונים סלולאריים? אינטרנט? שידורים בטלוויזיה? מי בכלל צפה אותם אז. לכל מי שרצה לדעת תוצאה כלשהי ממגרש כלשהו, היה משה קשטן אחד וזהו.
לאורך השנים היינו בקשר טלפוני, כשאני מוסר לו תוצאות משחקים שבהם צפיתי. שיחה אחת לפני ושיחה אחת אחרי. תמיד נעים, סבלני ומפרגן. "תודה, אני אגיד את השם שלך בשידור", היה מסיים את השיחה הקצרה וחותם תמיד במילה אחת שאני לא אשכח: "נשתמע".
בסוף השבוע נדם לעולמים קולו של האיש שליווה רבים מחובבי הכדורגל שלנו שזוכרים עדיין את הימים ההם.
תגובות