בג"ץ קבע: תחנת הדלק הסיירים תשלם קנס לוועדה לתכנון ובנייה

הגיע לסיומו סכסוך משפטי בין הוועדה לתכנון עירוני של חולון לבין תחנת דלק הסיירים הממוקמת כיום על ציר התנועה הראשי של כביש מס' 4, דרומית למחלף השבעה.

הסכסוך החל לפני 17 שנה, לאחר שבפברואר 2000 המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לוועדה המחוזית על הפקדת התכנית ח/490 – "גשר שדרות ירושלים". התכנית ביקשה ליצור חיבור ישיר בין חולון ובין כביש 4 על ידי סלילה של דרך שירות ממערב לשטח תחנת הדלק וחיבורה לשדרות ירושלים שבחולון, וכמו כן בנייה של גשר מעל לכביש 4 אשר יאפשר כניסה לעיר ממזרח ומדרום.
התכנית גרמה לחסימת הכניסה המערבית לתחנת הדלק ולזו נותרה הכניסה המזרחית בלבד. תחנת הסיירים התנגדה לתכנית, והסירוב התקבל בחלקו. בתכנית מעודכנת נקבע כי תחנת הדלק תחובר לכביש 4 אך תנותק מדרך השירות שאליה היתה מחוברת.
בינואר 2003 פנו שוב מתחנת הסיירים ליו"ר הוועדה המחוזית בבקשת רשות לערער על החלטת הוועדה המחוזית לפני המועצה הארצית. הערר נדחה על ידי המועצה הארצית.

בהמשך, הגישו מהתחנה תביעת פיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) לוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון. בתביעה טענו כי נקודת החיבור בין כביש מספר 44 לכביש מספר 4 מדללת את התנועה לתחנת הדלק. אולם, במרץ 2007 דחתה הוועדה המקומית את התביעה.

שופטת העליון: אין הצדקה לערעור באף אחת מהטענות

מאז התביעה האחרונה, במשך עשר שנים, המשיכה תחנת הסיירים להגיש ערעורים ותביעות על הפגיעה, לכאורה, בתחנה. אתמול (7.8) הפרשה הגיעה לסיומה לאחר שהשופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הערעורים ואף חייבה את התובעים לשלם קנס בסך 50,000 שקל. לטענת השופטת, "הבקשה לא הצביעה על הצדקה להענקת רשות ערעור באף אחת מן הטענות שבהן התמקדה".

באשר לפגיעה הנטענת בשל ביטול דרך השירות, אמרה השופטת כי "כבר נקבע על ידי ועדת הערר כי התכנית – מושא הבקשה הנוכחית – לא ניתקה את תחנת הדלק מהעיר חולון אלא ניתוק זה נבע מיישומה של תכנית אחרת, ולמעשה די בכך כדי לדחות את הטענה כי התכנית דנן היא זו שגרמה לנזק הנטען". עוד קבעה השופטת באשר לטענה של פגיעה עקיפה במקרקעין, "לא מצאתי חוסר בהירות או חוסר אחידות במבחנים המיושמים בפסיקה בהקשר זה, כפי שטענו המבקשות".