זו תחושת שליחות, כזו שאם לא אנחנו נטפל בחולים האלו, מי יעשה את זה"

אחרי כמעט 20 שנות קרירה כאחות, בשנה האחרונה ובשיאה של מגפת הקורונה, החלה שושי אלישיב, תושבת שכונת תל גיבורים בחולון ואם לשלוש בנות, מסע חדש בקריירה והצטרפה לצוות הרפואי של צבר רפואה כאחות במסגרת אשפוז אקוטי בבית. "הייתה לנו תחושת שליחות, כזו שאם לא אנחנו נטפל בחולים האלו, מי יעשה זאת"

"מבחינתי כל מטופל זכאי לטיפול, לא משנה באיזה מחלה הוא חולה. אם כן פחדתי זה היה על הסביבה שלי, הבנות שלי, בנות 6, 12 ו־15 רגילות שאני מבלה איתן הרבה, בחוגים, בבריכה ובטיולים בשבתות. בתקופת הקורונה לא רק שהיה יותר קושי לשלב בין הבית למטופלים, אלא הפחד שאביא את המחלה הביתה. עם זאת בכל ביקור כזה אנחנו עוטים חלוק, כפפות, מסכת N95 ומשקף מגן, עובדה שחשובה מאוד גם בפן הרציונלי לתחושת הבטחון. בעלי חשש מאוד, וזה דרש ממני הרבה לנשום ולהכיל את החששות שלו, אבל לרגע לא חשבתי לוותר על הטיפול בחולי קורונה". אומרת אלישיב.

איך המטופלים קיבלו אתכם?

"מדובר בתושבי חולון, בת ים והסביבה, אנשים טובים וחמים, מלאי הודיה. עבורם היינו אור שנכנס לביתם. הם נמצאים בסיטואציה שבה הם חוששים ומפוחדים מהמצב, והנה מישהו נכנס אליהם הביתה, עוקב אחריהם ודואג להם. אנחנו מגיעים עם כל הציוד הדרוש, מד סטורציה, מחוללי חמצן, כל בדיקה שצריך לבצע אנחנו עושים בביתם ומתנהלים מול הקופה בלי שהם צריכים לצאת מהבית. הם מקבלים מספר טלפון שלי או של הרופא ויכולים לדבר איתנו בכל שעה. רוב המטופלים הופתעו שיש להם בכלל אופציה כזו, זה נשמע להם כמו מדע בדיוני".

מי בעצם זכאי לאשפוז מהבית?

"זה שירות שניתן לכל המבוטחים של קופות החולים ללא עלות, וחשוב מאוד שאנשים יכירו בו וידעו לבקש אשפוז בית. יש מקרים שבהם אין ברירה אחרת. בתחילת הגל הרביעי, למשל, הגעתי לבית שבו הבעל התמודד עם מחלה פסיכיאטרית ואשתו טיפלה בו. שניהם חלו בקורונה אבל היא עברה את הקורונה בצורה קשה יותר ונזקקה לנוזלים. הילדים לא יכלו לעזור בגלל אילוצי שמירת המרחק. אם היא הייתה נשארת בבית החולים לא היה מי שיטפל בבעלה ואולי היה צריך להעביר אותו לאשפוז מוסדי. האשפוז הביתי מנע את זה". 

ומה קורה כשחולה מתדרדר?

"במקרה שיש צורך להתפנות למיון אנחנו שם כדי לתמוך בתהליך. הייתה למשל מטופלת עם קורונה שהגיעה לקושי נשימתי וסטורציה לא יציבה, אבל היא לא רצתה להתאשפז בבית חולים. במשך דקות ארוכות דיברתי איתה ושכנעתי אותה שזה הדבר הכי נכון לה, ולשמחתנו היא נענתה ואחרי שלושה ימי אשפוז בבית החולים ייצבו אותה והיא חזרה הביתה לאשפוז בית. אלו הדברים שנותנים לך סיפוק מלא בעבודה, העובדה שהצלחנו לזהות בזמן התדרדרות ולאפשר לה לקבל את הטיפול הטוב ביותר"