כוחות משטרה רבים הוזעקו לפני זמן קצר לרחוב סוקולוב לאחר שבעל עסק איים לשים קץ לחייו ואף הצליח לפגוע בעצמו. הרקע הוא בקשת פקחי העירייה להכניס מתלה עם בגדים שניצב מחוץ לחנות. זאת, כאשר בשבוע האחרון דרשו הפקחים מבעלי העסקים במקום להסדיר את הנושא מול העירייה ולקבל אישור כחוק.
אותו בעל עסק קיבל בשלושת הימים האחרונים שני דוחות בסכום כולל של 1,000 שקל. היום (ראשון) לאחר ששוב הגיעו הפקחים אל החנות, הוא נטל סכין איים להתאבד ואף חתך את עצמו לפני שהנוכחים במקום הצליחו לעצור אותו. אחד מבעלי העסקים הסמוכים משגיח בדקות אלה על בעל העסק הנסער, מחשש שיפגע בעצמו.
בעל העסק, רמי יצחק סיפר ל"השקמה חולון": "בארבעת החודשים האחרונים, מאז הקורונה, אנשים לא נכנסים. 30 שנה אני בסוקולוב ואף פעם לא היה מצב כזה. אפילו במלחמת המפרץ הצלחתי לסגור קופה יומית עם 4,000-5,000 שקל. אנשים מפחדים להיכנס לחנויות, הם מפחדים להיכנס לחנות, אז הוצאתי מחוץ לחנות סטנד עם בגדים".
"אני מיואש. אחרי שבאו לפה פקחים, קיבלתי קריזה וחתכי את הידיים שלי. נפלתי על הרצפה עצבני. אני שם סטנד בחוץ. מה מפריע? אנשים לא שמים כסאות בחוץ?", הוא ממשיך, "אין לי מה לאכול. אני מוגבל ומעוקל. החנות הייתה סגורה במשך חודשים. אני רוצה להתפרנס אבל צברתי חובות של עשרות אלפי שקלים".
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "חוקי העזר אוסרים על הצבת מכשול בשטח ציבורי ובכלל זה הוצאת סחורה (מלבד מה שאושר בהיתר כגון מדפי ירקות הצמודים לחנות ושולחנות וכסאות). המפקחים ערכו ביקורת ביום חמישי שעבר וראו שהעסק מוציא מעמדים של בגדים באופן שמהווה מכשול ומפריע להולכי הרגל. העובדת במקום התבקשה להכניס את המעמדים לתוך העסק. היום ערכו ביקורת נוספת וראו שהמעמדים נמצאים בחוץ פעם נוספת ולפיכך הודיעו לבעל העסק שיירשם כנגדו דוח. בתגובה לכך הוא שלף סכין ואיים שיפגע בעצמו ושרט את ידו. המשטרה הוזעקה למקום ודרשה שיגיע קרוב משפחה לתמוך ולדאוג לבעל העסק".
"עם כל ההבנה למצב שבו נמצאים בעת הזו בעלי העסקים, לא ניתן ליצור מכשולים על המדרכות שמיועדות למעבר חופשי של הולכי הרגל. יודגש, כי ברוב המקרים הדרישות של הפיקוח העירוני מבעלי העסקים בנושא זוכות לשיתוף פעולה וכמעט ולא שמגיעים לכדי רישום דוח".
איילה
תגובה מתאימה לעירייה , הסטנד כלל לא מפריע להולכי רגל, פשוט מחפשים להתעלל בבעלי החנויות.
לוחם צדק
במשבר כזה אנשים ברחוב יתחשבו ברצון להתפרנס כי הם באותה הסירה, וכך מצופה גם מהרשיות להיות יותר רגישים לדבר
טורנה
השבוע ראיתי טנדר פורק סחורה. מכונית של הפיקוח יורדת מהר הפקחית דופקת קנס ורצה חזרה לרכב שלה.
אין מקום חניה אחר לטנדר. האדם המסכן עובד.
כמה רןע יש לפקחים האלה. שיתחשבו קצת
אבי חיימוב
פקחים!!!!!
אני אבי חיימוב זה שנפל על הברכיים מול פקח בתל אביב… והכי מגעיל זה לדעת שבוא רשם את הקנס אחרי שהשפלתי עצמי ונשכבתי בזעקות כאב על הרצפה.
ע"פ כל אמנה אדם מחוייב להרפות ולהסתובב וללכת ברגע שמולו מרימים דגל לבן. אבל לא! הוא נשאר והתעקש לכוון לי ישר למצח. קנס. אחרי קנס. אחרי קנס.
באותו רגע אני שואל את עצמי "עד מתיייייי??????"
כמה אפשר לבגוד ולהשפיל אותי?????
אף אדם שמכבד עצמו לא מסוגל לעמוד בבגידה שמתרחשת אצלו בבית, ומול העיניים!!!!!!!
תפסיקו לחשוב שהמסופון זה טטריס!!
אתם דוחפים אנשים רל מותם!!! וזה אמיתי!!!
הדבר הכי שה לבעל עסק ברגע קבלת הדוח הוא תחןשת הבגידה!!!!!!
אנחנו ממלאים את קופת העירייה במליונים ומקבלים בתמורה קנסות, דוחות, אגרות והיתרים הזויים ואכזריים, היטלים ושאר ירקות חדשות לבקרים!!!!
דיייייייי לעושקקקקק העסקיםםםםם!!!!!
אבי חיימוב
"בחמש קם פקח, ויצא את ביתו…"
…
כל העולם שממה,
כל העולם דממה…"
השבוע האחרון היה מהקשים והטעונים ומתישים שחוויתי בחיי.
"יצא אדם לפועלו ולעבודתו עדי ערב…" (תהלים,קד,כג)
אין לי יותר מידי ציפיות ובקשות מהיקום.
רק דבר אחד כן אני רוצה. שלווה!
יש לי חלום…
יש לי חלום שיום אחד אקום בבוקר ואפגוש פקח מחייך…
שאצא לעבודה בלי להרגיש את נקודת הלייזר על המצח…
יש לי חלום שבו מעריכים קצת את עמלי באמת ובאהבה…
יש לי חלום שהעיריה מתמרצת ומתגמלת עסקים על התנהלות עירונית טובה …
יש לי חלום שבו אני מוכר בגט שניצל ב 20 שח ומצליח לייצר מזה שורת רווח…
יש לי חלום שיפסיקו להציק לי ולקנוס אותי על כל בדל סיגריה או מפית שהתעופפה לה בדיוק …
יש לי חלום שבו כיסא חוצה את הקו המסומן במדרכה ופקח עובר, מיישר אותו, מחייך וממשיך הלאה…
יש לי חלום שבו פקח לעולם לא נותן קנס לפני התראה בכתב וזמן סביר לטיפול…
יש לי חלום שבו קנס הוא מידתי ולא עולה על 100 שקלים…
יש לי חלום שבו פקח עובר פעם בשבוע בין העסקים בעיר ומחלק אישית איגרת ברכה לשבוע/סופשבוע נפלא ומבורך…
יש לי חלום שבו פקחים מחלקים מסכות במקום קנסות…
יש לי חלום שבו המסופון של הפקח ידפיס כרטיסי ברכה ובונוסים על תפקוד מופתי לעסקים…
יש לי חלום שבו "יש פרחים בקנה ובנות בצריח, ישובו לעיר פקחים בוורוד" ולא שחור/כחול קודר…
יש לי חלום שבו ראש העיר שלי מכריז מידי שבוע על 5 עסקים מיוחדים שראויים לאות כבוד/הערכה מראש העיר…
יש לי חלום שבו צלילי המקשים של המסופון של הפקחים הם קולות בכי של תינוק שמחכה לאוכל…
יש לי חלום שבו אני שולח מכתב לראש העיר שלי שיש לי חלום… שהתגשם!
אבל עד אז… כנראה שאצטרך להסתפק בכאב עז וחונק, על כך שרואים בי נהנתן, עושק, מנצל עובדים, מעלים מסים, מפגע סביבתי, ובחזקת פושע כל עוד לא הוכחה חפותי…
טוב… התעוררתי מהחלום…
תכף 5 בבוקר, והציידים קמים להמשיך בעבודתם…
השיר מוקדש לכם, ציבור הפקחים,
יש לי חלום ש "תתפקחו"… ותסבירו למעסיקים שלכם שנמאס לכם להיום הרעים
בעולם שיכול להיות כל כך יפה ונעים!
שבא לכם לחלק מידי פעם ורדים…
לעסקים שהם לאו דווקא אנשים נוראיים!
שתזכו להרגיש מה זה ניתנה לזולת. אבל סוף סוף נתינה שהיא לא נתינת קנס והמטת אסון כלכלי על פשוטי עם שאין להם איך לסגור את השבוע…
לא מגיע לכם להיות ואין צורך שתהיו "כלבי שמירה" בעיר שבה החופש והחירות הם הסמל והגאווה שחרותים על דגלה…בלבד…
עד אז, תקשיבו לפס-קול של הסרט העצוב שבו אנו חיים…
"אגדה יפנית" מתאר בכאב מדוייק את מה שאנו התושבים והעסקים מרגישים.
כל העולם שממה,
כל העולם דממה…
שלכם,
באסירות עולם…
אחד הע"מ…
❤
מוטי
העירייה צודקת
ערכיסט
מה זה מפריע הסטנד חבל על הזמן…. או שפשוט העירייה צריכה כסף.. כי הסטנד הזה לא מפריע לאף אחד חוץ מלפקחים הנהלות ולעירייה החזירה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אם הייתה הבנה, לא הייתם נותנים דו"ח.
חסרי לב. אתם אנשים רעים מאד שם בעיריית חולון
רבקה יהב
"ברוב המיקרים זוכים לשיתוף פעולה…"
ברוב המיקרים אין קורנה ואנשים לא רעבים ללחם.
מכירה את המדרכה גם אם יוציא 3 4 סטנדים לא יפריע למעבר ולא יהווה מכשול היא מספיר רחבה. תנו לאנשים להתפרנס בכבוד קופת העיריה מוצפת במספיק כסף מדוחות חניה תנוחו קצת.
אליהו הנביא
תנו לאנשים לחיות ראבק. חנקתם אותנו. במקום פקחים תסבו לגינות מאכל.