"הכאב הוא עצום אבל לא נלך לבתי העלמין ביום הזיכרון"

ביום שלישי הבא יצוין יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, על רקע המחלוקת בעקבות הכוונה שלא לאפשר כניסה לבתי העלמין מחשש התפשטות הקורונה. מספר משפחות שכולות כבר הודיעו כי אינם מתכוונים להישמע להנחיות ולהימנע מביקורים בבתי העלמין.

מימי זיו, אמו של ליאור זיו ז"ל, שנהרג ב-2003 במהלך פעילות מבצעית, אומרת כי על אף הכאב היא קוראת למשפחות השכולות לפעול על פי הנחיות צו הבריאות. "אחרי שליאור נהרג לפני 17 שנים רציתי למות, לא רציתי לחיות יותר. מוות של ילד זה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות להורים", אומרת מימי, "אבל החיים חזקים יותר מהכל, ואני בחרתי בחיים. יש לי שלושה נכדים שמסבים לי אושר ונותנים לי אוויר לנשימה ויש לי ילדים ובעל. גם היום אני בוחרת בחיים. תמיד אמרתי שיום הזיכרון הוא בשביל כולם ולא בשבילי. לי יש יום זיכרון כל יום וכל לילה".

"אני לא אעלה לבית העלמין כי אני רוצה לחיות", מוסיפה מימי, "כמו שלא נפגשתי ולא חיבקתי את בני המשפחה שלי כבר למעלה מחודש ואני מאוד זקוקה לחיבוק הזה דווקא בימים אלו. ‏‪אני בוחרת בחיים ומצדיקה את החלטת משרד הבריאות".

עוד אומרת מימי כי "אנחנו נלך לליאור להדליק נר לפני יום הזיכרון, ונדליק נר בבית, צר לי רק שלא נוכל לראות את כל החברים של ליאור ואת כל המשפחה המורחבת שהייתה פוקדת את ביתנו כל שנה אחרי הטקס.  הטקס ומחבקת ומחזקת אותנו".

אביו של ליאור ז"ל, דוד זיו, מוסיף: "אני תומך בעמדת הממשלה. היום הזה הוא יום קדוש לכולם. לי כאב שכול מזה 17 שנים, היום הזה חשוב ומרגש  במיוחד. עצירת השאון שמסביב, המפגש עם החברים של ליאור שלנו, עם כל מי שהכירו והוקירו אותו, עם חיבוק אמיץ, חיוך מבויש, המפגש בביתנו לאחר הטקס בבתי העלמין והשיח שמתנהל בו, המפגש עם מעגלי חייו של ליאור מגן הילדים, בתי הספר, השכונה, הצבא וכמה כוח שזה נותן לנו – ההורים והאחים. עצוב לי לא לפגוש את עשרות החברים שזוכרים את ליאור, הגם שאני בטוח שהוא נצור בליבם. על זה קשה לי מאד לוותר. אני בטוח שביום הקדוש הזה מוקירי זכרו יעצרו לכמה דקות ויקדישו לו את מחשבותיהם. בתוך סבך ובליל הקורונה, ההחלטה הזו נכונה בעיניי".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

שוש לב, אימו של דורון ז"ל, חלל צה"ל שנפל בעזה בשנת 2003, אומרת: "לדעתי, אין שום היגיון להילחם בהנחיות משרד הבריאות. הקורונה היא מלחמה אכזרית וצריך להימנע בכל מחיר מהידבקות. הילדים הקדושים שלנו שילמו בחייהם, ואנחנו צריכים להיות כאן תמיד כדי לזכור ולהנציח. יום הזיכרון לא נועד בשבילנו, אנחנו זוכרים את יקירינו החללים בכל ימות השנה, מדי יום ולילה".

ירין רובל אח של סמ"ר בניה רובל ז"ל, שנפל לפני שש שנים במבצע צוק איתן, מתכוון גם הוא לשמור על ההנחיות: "בעקבות הנחיות משרד הבריאות והמשטרה לא נפקוד ביום הזכרון את קברו של בניה. זה חשוב לנו לעלות ולהתייחד אבל אצלנו זה שונה, אנחנו מוקפים כל השנה בחברים של בניה. החלטנו ביום הזכרון לנהל שיחות ZOOM עם החברים והמכרים".