סיפורה של בית"ר ירושלים בתערוכה חדשה בחולון. במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון, תעלה ב-26 בספטמבר הקרוב תערוכה חדשה בגלריית המשכן בית מאירוב, תחת הכותרת "יאללה" והיא תוקדש למועדון הכדורגל בית"ר ירושלים.
בתערוכה יושם דגש על ההיבטים ההיסטוריים של המועדון האגדי, שורשיו, גלגוליו , סמליו ודמויות בולטות לאורך כל שנות קיומו. בין היתר תדון התערוכה בהיותו של הכדורגל הרבה יותר ממשחק, אלא גם תופעה החובקת היבטים אידאולוגיים, לאומיים וחברתיים המספקת צורך פסיכולוגי אנושי להשתייכות והזדהות.
יוזם ואוצר התערוכה רפי וזאנה מספר: "בית"ר ירושלים, היא אייקון תרבותי בחברה הישראלית ומיקרוקוסמוס של תהליכים חברתיים ופוליטיים השזורים זה בזה ובאים לידי ביטוי במגרש ומחוצה לו. ההיסטוריה שלה נטועה עמוק בהיסטוריה של תקופת טרום המדינה. שירים רבים נכתבו לקבוצה ובוצעו על ידי זמרים פופולריים בנוסף לסרטים תיעודיים, מאמרים אקדמיים וביוגרפיות, מערכונים וסאטירה בועטת", ואזנה הדגיש כי "כל אלה מחזקים את מעמדה של הקבוצה, על אוהדיה ושחקניה, כ"קבוצה של העם" – או "הקבוצה של המדינה" כפי שמכנים אותה אוהדיה".
"כקבוצה שהפכה את הכדורגל לדת ואת אוהדיה לצבא מאמינים מעניין לבדוק כיצד הכדורגל, על מגוון תפקידיו, הופך לחלק בעיצובה החברתי והתרבותי של קהילה ומדינה וכיצד בית"ר ירושלים מתמודדת עם האתגרים החדשים שעת זו מביאה", הסביר אוצר התערוכה.
בית"ר ירושלים נוסדה בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת והורכבה משחקנים צעירים אשר השתייכו למחתרות האצ"ל והלח"י. הזיקה האידיאולוגית לתורתו של זאב ז'בוטינסקי ולתנועה הרוויזיוניסטית רקמה מראשית הדרך את התפר הדק שבין פעילות לאומית מחתרתית לוחמת, לניסיונות להגיע להישגים בתחום הספורט, דבר אשר קיבל ביטוי באופי הפוליטי של המשחקים אל מול יריבים מבית שהיו מזוהים אידיאולוגית עם מפלגת מפא"י, ויריבים מחוץ, חיילי הצבא הבריטי. בשנת 1947 נרשמה בית"ר ירושלים באופן רשמי בהתאחדות הספורט של ארץ ישראל .
בשני העשורים העתידים לבוא אחרי הקמת המדינה, התחזק הקשר שבין משחק הכדורגל, לתפקידו בעיצוב החברה. אל מול קבוצות המזוהות עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית והממסד והאליטה, ייצג מועדון הספורט של בית"ר ירושלים את אלו המזוהים עם השכבות החלשות, המזרחיים, ואלו שהאמינו שהרוח הגבית מצד האוהדים והתומכים תוביל להצלחות ספורטיביות, אך ללא ספק גם לתקיעת יתד בהווייה החברתית-פוליטית בישראל.
המגרש איפשר לשחרר כל עכבות ולהתריס כנגד השלטון וכך הכדורגל הפך לכלי של מחאה פוליטית חברתית שהייתה ללא ספק גם חלק מתהליך המהפך השלטוני של שנת 1977, עלייתו של מנחם בגין שנה לאחר הזכייה ההיסטורית הראשונה של בית"ר ירושלים בגביע המדינה בכדורגל.
בשנים אלה השתנו פני הקבוצה . בית"ר ירושלים הפכה לקבוצה פופולרית בעלת יכולות משחק טכני מלהיב וסחפה אחריה אוהדים הן מירושלים והן מחוצה לה. שני השחקנים המזוהים אולי יותר מכולם עם החיבור של הקבוצה להווייה הכלל ישראלית הם אורי מלמיליאן ואלי אוחנה אשר הציבו את עולם הכדורגל בשורה אחת עם עולמות התרבות המתפתחת של ישראל. לכך תרמו גם משחקי הכדורגל המשודרים בטלוויזיה שהפכו את כוכבי עולם הכדורגל למודל לחיקוי והערצה חסרת תקדים.
שנות התשעים קבעו שיאים חדשים בתפקידו ומעורבותו של קהל האוהדים בעולם הכדורגל. בניית אצטדיון הכדורגל המפואר על שם טדי קולק בירושלים אפשרה לעשרות אלפים להגיע לעודד את הקבוצה ולהביא לידי ביטוי את נוכחות הקהל והאוהדים . אלה ראו עצמם כקהל נאמן ומסור, נלהב ואף מאיים, כזה שלא נשאר רק בין כתלי המגרש אלא מנציח את "בית"ר ירושלים" בין כל סמליה של עיר הבירה, כדוגמת שוק מחנה יהודה שהפך לזירה בה פוליטיקאים דיברו "כדורגל".
התערוכה מתייחסת גם להווה ולהתמודדות היומיומית של הקבוצה ובעליה משה חוגג, הבעלים מאז שנת 2018, עם האתגרים החדשים בעידן הרשתות החברתיות ומעורבות ההמונים.
בתערוכה יוצגו פריטים שחלקם נחשף לראשונה ואשר נאספו לאורך ההיסטוריה של הקבוצה מימי ראשית הקמתה ועד ימינו. בין הפריטים והמוצגים: סמלי ומדי הקבוצה מתקופות שונות, פריטי הלבשה והנעלה אישיים של שחקנים, חלק משער מקורי ממגרש ימק"א המיתולוגי, חוברות וספרים מקוריים שליוו את המועדון ושחקניו לקראת משחקים תיעודי וידיאו של האליפויות ושל רגעי שיא בלתי נשכחים, צילומים נדירים של בית"ר מתקופות שונות, מסמכים, פרסים וגביעים.
כמו כן יופיעו במיזם עבודות צילום של בכירי הצלמים בישראל וביניהן הצילום האייקוני מ-1989 של אורי מלמיליאן ואלי אוחנה, צילומים של ניר קידר אשר תיעד רגעים מרגשים הן של האוהדים והשחקנים על המגרש וצילומים מרגשים נוספים.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
תגובות