כשיעלי דוידוב, בת 31 מחולון שעבדה כמורה, החלה ללמוד משפטים – היא לא העלתה בדעתה שבסופו של דבר לא תעסוק בתחום. "הוצאתי תעודה בעריכת דין", היא מספרת, "אבל עדיין אני לא מתעסקת בזה יותר מדי בפועל וכרגע משקיעה את כולי בשירה ובטיפוח הקריירה שלי בתחום. אני מאוד אוהבת את זה וזה למעשה החלום האמיתי שלי".
דוידוב גדלה בבית מוזיקלי וכיום היא מבצעת מופע לזכרו של אביה שהשריש בה את האהבה למוזיקה בכלל ולמוזיקה בוכרית בפרט. היא מספרת על החלומות על קריירה בתחום, וגם מנדבת עצות למי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם הבמה בעקבות האהבה לצליל ולמילה.
לעשות מאהבה
"מאז ומתמיד שרתי והשתתפתי בשירה בטקסי בית הספר היסודי והתיכון", מספרת דבידוב, "תמיד כתבתי שירים והלחנתי אותם – בהתחלה הייתי מקליטה את עצמי שרה בטייפ, ועכשיו, כשהכל בנייד, זה הרבה יותר קל. אני פשוט מקליטה לתוך האפליקציה".
היא מספרת ש"גדלתי בבית מוזיקלי. אבי, אמנון דוידוב ז"ל, היה מלחין ומשורר – ועד היום אמנים בני העדה הבוכרית שרים ומנגנים שירים שלו באירועים ובכלל לא מודעים לכך שמדובר בחומרים מקוריים שאבי כתב והלחין. הוא היה פרפורמר ומנחה אירועים, הוציא דיסקים עם שיריו וכתב שני ספרי שירה הכוללים אף שירים מתורגמים לעברית".
כדי להוקיר את העשייה היצירתית המפוארת של אביה נולד המופע לזכרו, שהיה זה שגרם לה לזנוח עיסוקים אחרים ולהתמסר למוזיקה. "מכובדי העדה ואמני העדה החליטו לערוך מופע מחווה במלאת שנה לפטירתו", מספרת בתו, "ובמסגרתו החלטתי לקחת שיר שהוא שר בבוכרית ולהלחין מחדש כיוון שאני לא מיומנת בסגנון 'ששמקום' – סגנון השירה הבוכרי. ביצעתי את השיר על הבמה וזה היה נהדר, וזה מה שעורר בי את הדחף להוציא שירים מהמגירה ולהלחין ולבצע עם עיבוד מוזיקלי וממש להפיח רוח חיים ביצירה שלי. כך שהבלתי נמנע קרה – וחזרתי במלוא המרץ לעולם המוזיקה".
את בת לעדה הבוכרית, שם לא ממש מקובל שאשה תשיר ותופיע. איך קיבלו את זה במשפחה?
"אנחנו משפחה מסורתית וזה די מקובל אצלנו שאשה תופיע על פי המסורת, ואגב, אני מקבלת עידוד מאוד גדול ממי שהכיר את אבא שלי ואת השירה שלו כבת שממשיכה את העשייה שלו. זו גאווה גדולה בעיני".
נתקלת בקשיים בדרך?
"בשביל שהכל ייצא מושלם צריך לבחור יום שבו יש מצב רוח טוב לכולם, והיות שזה לא פשוט, לפעמים צריך אישיות נעימה, יחסי אנוש מעולים וגם חוש הומור לא יזיק – כדי לנתב אחרים להגיע לביצוע מיטבי ולהיות איתך. גם אם שיתופי הפעולה מאתגרים, המוצר הסופי צריך לצאת על הצד הטוב ביותר. ברמה האישית, אני זוכרת שאמרו לי שיש הרבה עורכי דין ושלא צריך ללמוד את המקצוע, וגם שמבחני הלשכה קשים. לא הקשבתי והלכתי עם האמת שלי, וכעת אני נהנית מהיתרונות הברורים של הרקע המשפטי והניסיון שצברתי".
דוידוב מספרת ש"ההישג הגדול ביותר שלי הוא להגשים את עצמי ואת היצירות שלי, לשיר ולהלחין ולבצע שירים מקוריים. מדובר בהגשמת חלום שממש לא ציפיתי להגשים אבל זה קורה".
רוצים להישאר מעודכנים?
יש לך טיפ אישי לאמנים מתחילים?
"לכל אדם, לא רק לאמנים, הטיפ שלי הוא להיות אופטימיים ולחיות ממודעות שהכל לטובה. חשוב ללכת עם הלב, או יותר נכון עם האינטואיציה, ולא על פי מה שאומרים לנו לעשות, ולפעול מתוך אהבה ולא מתוך פחד. ככל שנעשה מאהבה – האתגר הגדול ביותר לנגדנו יהפוך לקטן ונצליח בכל".
אם לא הייתי מוזיקאית, במה היית עוסקת?
"הייתי נשארת כל חיי מורה, כיוון שאדם שדואג לדורות חושב על חינוך כחלק אינטגרלי מחייו. ההנאה הגדולה שלי בחיים היא להתחדש בהיכרות מדי שנה עם הדור הצעיר, להנחות אותם, להתוות להם את הדרך ולעזור להם לגלות את העוצמות שלהם כדי שיאמינו בעצמם ויטפחו את הכישורים שלהם. בני נוער צריכים להשקיע בעצמם נכון – השקעה נכונה היא לא לקנות עוד מותג, אלא לפתח כישורים כך שכשיתבגרו יוכלו ללמוד ולהתמקצע בכל תחום שאליו הם שואפים להגיע".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
תגובות