עבור סוכן השחקנים מחולון, מתן סימן טוב, עולם הכדורסל משמש כבית חם כבר יותר מ-27 שנים. את הרומן שלו עם הכדור הכתום הוא התחיל כשהיה בן 13, די במקרה. "הייתי שחיין ובאיזו שהו שלב זה נמאס לי", הוא מספר, "התחלתי לשחק כדורסל בהפועל עמק יזרעאל יחסית מאוחר, בגיל 12. שנה אחר כך כבר הגעתי לגובה של יותר מ-1.90 מטר. התאהבתי והתברכתי לעסוק באהבה הכי גדולה שלי".
ואהבה לכדורסל הפכה את סימן טוב לאחד מסוכני השחקנים הבולטים. עוד לפני כן שיחק כדורסל והיה בטוח שיפרוש על המגרש אלא שפציעה קטעה את כל החלומות.
אבל סימן טוב לא נכנע. הוא רגיל להתמודד עם מציאות לא פשוטה. כשהיה בן שבוע בלבד נשלח לאימוץ. כל חייו הוא גדל בידיעה שהוא מאומץ, ואיש בסביבתו הקרובה והקרובה פחות לא עשה מזה עניין. גם לא בבית הספר.
יחד עם זאת, לאורך כל השנים ליוותה אותו תחושת חוסר שייכות. "היום, בגיל 40, אני יכול להגיד שליוותה אותי הרגשת אי השייכות ברוב המקומות שהייתי בהם. הרגשת אי השייכות הייתה המונח 'נטישה', שהוא מאוד קשה לי. בתור ילד, בתת מודע, הייתי צריך להיות תמיד חביב הקהל ואהוב על כולם, ליצן החצר, מרכז המסיבה והילד הכי בולט. הייתי צריך להמציא לעצמי שייכות בצורה לא אורגנית. אני יכול להגיד לך שלמזלי הכדורסל הציל אותי מזה כי הוא מייצר איזושהי מקובלות".
על אף שעובדת היותו מאומץ הייתה גלויה, הוא מעולם לא דיבר על כך בתקשורת. עד שלפני מספר שבועות צפה בתוכנית "אבודים" עם צופית גרנט, שבעונתה האחרונה ליוותה ילדים מאומצים שחיפשו את הוריהם הביולוגיים.
הפרק שבו צפה סימן טוב טלטל אותו, וגרם לו לחשוף את סיפורו האישי בפוסט שהעלה בפייסבוק: "אני ילד מאומץ. אומצתי למשפחה מדהימה, שלוותה אותי כאילו שאני חלק מהם, דם מדמם".
"הפוסט עלה מסיפור שנחשפתי אליו בטלוויזיה וחרה לי בלב ובנשמה", הוא מספר, "היה אבא שיום אחד וקם נעלם ועזב שני ילדים גדולים. בתור אבא וילד מאומץ איני יכול להבין איזה בן אדם חסר לב יכול לעזוב את הילדים שלו".
לא סקרן אותך מי המשפחה שלך? לפתוח את תיק האימוץ?
"לא. עד שהבת שלי נולדה לפני ארבע שנים, לא התעסקתי בזה. היו מחשבות, היו לי שיתופים אבל מעולם לא חשבתי לפתוח את התיק אימוץ. גדלתי במשפחה עם הורים מדהימים באמת. יכול להיות שבעתיד אני כן אעשה את המהלך הזה. אבל אם זה יקרה, אעשה את זה יד ביד עם ההורים שלי".
רוצים להישאר מעודכנים?
יש כאן את שאלת הזהות של מי אני ומאיפה באתי.
"מעולם לא התעסקתי בשאלה מי הביא אותי לעולם. בתור ילד התעסקתי הרבה בשאלה אם יש לי משפחה ואחים, כי יש לי אחות אחת מהממת. אלה השאלות שהתעסקתי בהן. תמיד חשבתי שאם יהיה לי אח נוסף אז אני אשלוט בעולם. אין ספק שמאז שבתי נולדה יש יותר שאלות, אבל אין לי עוד תשובות מה עליי לעשות ואם בכלל אעשה. אין לי ספק שיש שם משהו אבל כרגע אני עוד לא יודע להצביע עליו ולומר: 'זה הצעד שצריך לעשות'".
מה תאמר לילדים מאומצים?
"קודם כל אם יש סימני שאלה, אז שיפעלו כדי לסגור אותם בדרך הנכונה ובזמן המתאים. דבר שני, אין שום הבדל בינינו לבין ילדים אחרים. הרבה מהילדים המאומצים גדלו בבתים טובים הרבה יותר מאלה של הילדים הלא מאומצים. אם תיתן לילד חום ואהבה, הוא יחזיר לך חום ואהבה".
כבר שש שנים שהוא נשוי לאשתו קרין, מתוכן ארבע כאב במשרה מלאה. בקרוב יתחיל את השנה ה-11 שלו כסוכן שחקנים ומבחינתו היעד הבא הוא להגיע אל ה-NBA. "כל עוד שאני אוהב את זה ואוכל לעזור לספורטאים צעירים להגשים את החלום שלהם בין ברמה המקצועית והאישית, כל עוד שיש לי כוח ויכולת להתפרנס מזה וכל עוד שהם ירצו שאני אייצג אותם אני אמשיך. המטרות שלי הן להתרחב לחו"ל ולהיכנס ל-NBA. עשיתי שם עסקאות כסוכן משנה אבל לא כסוכן בלעדי. זה הפרויקט הבא".
את הקריירה כסוכן שחקנים התחיל לאחר שנאלץ לעזוב את הכדורסל. ביתו הראשון היה קבוצת הפועל עמק יזרעאל, איתה הגיע אל ליגת העל. לאחר עונה אחת עבר למרכז והחל לשחק בהפועל גבעתיים.
בצבא שירת באזור חיפה ובמקביל שיחק בקבוצת הכדורסל אליצור קריית אתא, איתה עלה אל ליגת העל. לאחר שהשתחרר מהצבא, טס סימן טוב אל ארצות הברית ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת מסצ'וסטס. הוא שיחק כדורסל במקביל ללימודים, ושם גם נחשף אל עולם הכדורסל האמריקאי.
"אנחנו יכולים ללמוד מהכדורסל האמריקאי על היחס והכבוד שניתן שם למאמן. שם הוא דמות עם פיגורה". הוא אומר ומוסיף. "הכדורסל שם הוא הכדורסל הכי מקצועי שיש. מתייחסים אליך שם כמו אל מקצוען, הדרישות שם ממך הן של מקצוען, העבודה קשה מאוד".
כשחזר לישראל התחיל לשחק במכבי חיפה, ממנה עבר אל קבוצת גבעת שמואל. ושיחק מספר שנים בליגה השנייה. אז, בשיא הקריירה, במהלך משחק, נפצע בגבו. אחרי שלוש פרצות דיסק הוא נאלץ לפרוש.
כך, בגיל 30, כשכל החיים עוד לפניו, מצא עצמו סימנטוב מחוץ לעולם שהיווה עבורו יותר מבית. "היום הראשון שאתה קם בבוקר והקבוצה שלך הולכת לקחת עונה זה היום הכי קשה בחיים שלך", הוא מספר. "שיחקתי מגיל 13 ועד גיל 30. 17 שנה שאלה החיים שלי, המשפחה שלי והחברים שלי. אני פשוט כבר לא שם. התמזל מזלי שהקמתי את הסוכנות הזאת וכך נשארתי בתחום שאני הכי אוהב בעולם".
לאחר שלא מצא עצמו מחוץ לענף הכדורסל, החליט סימן טוב לחזור אליו והפעם בתור סוכן שחקנים. לפני 10 שנים הקים את סוכנות השחקנים "2 טאלנט ספורט מנג'מנט", יחד עם שותפתו לירון פנאן. כיום מונה הסוכנות קרוב ל-40 מיוצגים , בהם השחקנים יוגב אוחיון, אמארה סטודמאייר, דני עבדיה ואלכס צ'וברוביץ' ."בתור שחקן זיהיתי שהסוכנים מתנהלים בצורה לא עניינית ומאוד נקודתית, ולא נותנים את הגיבוי לתהליך הצמוד. אנחנו הקמנו משהו מהכאב שלי".
לא היה לך את החשש שכשחקן כדורסל שנאלץ לעזוב בגלל פציעה, יהיה לך קשה לקדם שחקנים שמגשימים את החלום שהחמצת?
"זה שינוי דיסק. היום אני נהנה מההצלחות של המיוצגים שלי. אתה יודע מה הדבר שהכי פותר תסכול? עשייה. ברגע שאתה עסוק ורואה שאתה מצליח, סוגר עסקאות, השחקן שלך מקבל משכורת יותר גבוהה ומצליח יותר משנה שעברה, זה חלק מההצלחות שלך".
"אין ספק שאין הרגשה בעולם הזה כמו להיות שחקן כדורסל על הפרקט, אין לזה תחליף. כל מי שיגיד לך שכן, או שאין לו מושג או שהוא משקר. אבל יש מציאות והייתי צריך להמציא את עצמי מחדש".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
סוזי
כבודו של אדם רצונו. הוא במקום טוב לא צריך לנבור