"אני הייתי על הסירים, שרה ומבשלת, ומיטל המטפלת עם איתמר הקטן, בן הזקונים הקטן שלי, החמישי במספר. אז הוא היה בן שנה. ברגע אחד, טעות אחת, כשלמיטל נדמה שאיתמר איתי ולי נדמה שהוא איתה, זה קרה. איתמר שלי, הבן המתוק שלי, יצא לחצר וטבע בשלולית גשם".
כך מספרת חגית מלול, תושבת חולון, שלפני ארבע שנים טבע בנה בשלולית שנקוותה על כיסוי הבטיחות של בריכת השחייה בבית. "שלולית קטנה ודקות בודדות כשראשו בתוכה גרמו לנזק בלתי הפיך במוחו. רגע אחד שבו החיים משתנים ללא הכר, של כולנו. איתמר במצב צמח בסלון הבית עם כולנו. אין לנו מושג מה ואם הוא מרגיש או שומע אבל הוא עטוף".
לחגית מלול, בת 45, ולבעלה אשר, קבלן תשתיות, חמישה ילדים: מירום בת 16, ציון בן 14, רועי בן 11, רן בן שמונה ואיתמר, בן הזקונים, היום כמעט בן חמש, המוגדר כצמח – הוא לא מגיב לכלום. בעקבות המקרה הטראגי החליטה מלול להעלות את המודעות לסכנת הטביעה כדי למנוע את האסון הבא. "אני יודעת שהילדים שלי נושאים כאב עמוק ובהלה מהעובדה שהתבררה להם בגיל כל כך צעיר שהחיים יכולים להשתנות ברגע. 120 ילדים בשנה מתים בתאונות בית. מספר שאמור לנער את כולנו מההדחקה הנוחה, שגם לנו זה עלול לקרות. עובדה, זה קרה לי. זה קרה לנו".
מלול משחזרת את היום הנוראי בחייה: "השעה הייתה 8:00 בבוקר, כולם יצאו מהבית לבית הספר ואיתמר איתם. ראיתי אותו זוחל לעבר הבריכה ואחד הילדים צעק לי שאזהר כי הוא בחוץ, ומיד רצתי החוצה ושלפתי אותו משם. סגרתי את הדלתות והמשכנו בשגרת היום. לפתע שמעתי את המטפלת צועקת, 'חגית, חגית'. את מה שראו עיני לעולם לא אשכח: איתמר שכב שם כמו בובה ללא יכולת להגיב. אני לא יודעת איך הגיע לשם. מיד הזעקנו אמבולנס ופינו אותו לבית החולים. לאחר מספר ימים החזירו לו את הדופק ומאז הוא לא התעורר. הרופאים אמרו שיישאר צמח. איתמר לא מתקשר עם הסביבה ומה לא ניסינו, כל רב שהגיע, כל תרופה, העיקר שהבן שלי יחזור. אני התעקשתי שהוא יישאר בבית ואני אטפל בו וכך אני עושה עד היום".
חגית מלול, שהשירה היא חלק בלתי נפרד מחייה, תמיד אהבה לשיר ואף ניסתה את מזלה בתכניות ריאלטי. היא הוציאה קליפ שבו היא שרה על בנה איתמר "קורא לי אמא". צפו:
מתחילת השנה אירעו 27 מקרי טביעה בישראל. למלול חשוב לציין: "אם רק תפסיקו להכחיש ותביאו בחשבון שזה יכול לקרות לכל אחד, יש סיכוי שהילד שלכם לא ייכנס לסטטיסטיקה, היא אומרת. "זה בידיים שלכם או נכון יותר בראש שלכם. בכל העולם הוכח שמודעות מצילה חיים. אם תדעו שגם שלולית או גיגית או אמבטיה שבהן מים בגובה סנטימטר אחד, אתם עשויים להציל את הילדים שלכם. אם תטרחו להיכנס לאתר 'בטרם' ולא תברחו מהסכנות הקטנות שסביבנו, תמנעו טרגדיות גדולות. אני אומרת את הדברים מדם ליבי, ממעמקי הטרגדיה שלנו, כדי שתאמינו לי שהחיים של היקרים לכם מכל, של הילדים שלכם תלויים בנכונות שלכם להקשיב".
רוצים להישאר מעודכנים?
מאז המקרה מקדישה מלול את זמנה להעלאת המודעות בקרב הורים בנושאי הטביעה והבטיחות. היא מכהנת כראש תחום ההורות בארגון בטרם והיא פועלת באמצעות הסברה, הרצאות והופעות בכלי התקשורת, תוך שהיא משתפת את המקרה הטראגי האישי שלה. מסקר שקיים ארגון בטרם לבטיחות ילדים עולה כי כ-22% מההורים נוקטים התנהגויות לא בטיחותיות כשילדיהם נמצאים במים. מהסקר עולה עוד כי 5.2% מההורים נחים על שפת הבריכה בזמן שילדיהם נמצאים במים, כ-5% צופים על הילדים מחוץ למים, 4% קוראים על שפת הבריכה או על חוף הים, 3.2% משגיחים על הילדים האחרים הנמצאים מחוץ למים, והשאר שוחים במים להנאתם או עסוקים בדברים אחרים.
"איתמר שלי כבר לא יקרא לי אמא", היא אומרת כשדמעות בעיניה, "אני קוראת לכם ההורים להקשיב לאזהרות כדי שתשמעו עד יומכם האחרון את המילים אמא אבא".
יפעת
חגית
את נראית לי אמא מדהימה
מאחלת לך ולבעלך רק נחת ושלווה מהשם.
שלא תדעו עוד צער.
ושאיתמר המקסים יהיה בריא ומאושר בעה.
את עושה שליחות עם המודעות שאת מפיצה.