הסרטן חזר לגופה ופריאל סבג בת ה-16.5 מחולון נאבקת בימים אלה על חייה. את חדרה בהוספיס בבית ויזל בבית החולים שיבא בתל השומר פוקדים רבנים ואנשי ציבור הבאים לתמוך במשפחה ולאמא פאני יש בקשה אחת לעם ישראל: אנא התפללו למענה.
בחודש נובמבר אשתקד, בתום חגיגות יום הולדתה ה-16, התלוננה פריאל סבג, תושבת חולון, תלמידת חטיבת הביניים "יובלים", על כאבים ברגל. כך התחילה מסכת הכאב והייסורים של הנערה הצעירה. "לקחנו אותה לבדיקות והרופא קבע שזו התפתחות בגדילה", סיפרה בראיון לה"שקמה-חולון" אמה פאני, "אבל אף אחד לא יחליף את הרגשתה של אם. אני הרגשתי שמשהו לא בסדר והחלטתי שנלך לבית החולים. לאחר סדרת בדיקות הגיעה הבשורה הנורא מכל: גילו לפריאל סרטן אלים מאוד ונדיר שאינו מוכר בישראל ובהמשך הבנו שהיא תזדקק לטיפול רפואי מיוחד שניתן אך ורק בגרמניה".
בני משפחתה גייסו כספים לטיפולים בחו"ל, פאני ופריאל שהו בגרמניה במשך חודשיים וחצי, שבסופם הגיעה הבשורה המיוחלת: הטיפולים הצליחו וב-30 בנובמבר פריאל הוכרזה כבריאה. "זה היה יום חג, היום שבו התבשרנו שפריאל, הנסיכה של כולנו, ניצחה את המחלה", סיפרה אז אמה. "הדמעות לא הפסיקו לרדת מאושר – ניצחנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
למרבה הצער, לאחר מספר חודשים בבדיקת מעקב התגלה שהסרטן חזר לקנן בגופה של פריאל. מאז חלה הידרדרות מהירה במצבה וכעת היא מאושפזת במצב קשה, מקבלת טיפול תומך חיים ובני משפחתה מתפללים לשלומה. פריאל שוכבת במיטת חוליה ואל בית החולים שיבא בתל השומר מגיעים מבקרים רבים לתמוך במשפחה ולעודד, אזרחים, רבנים כמו הרב ברלנד והרב שריקי. הרב שריקי הציע להוריה להחליף את שמה מפריאל להלל והרב ברלנד הוסיף את השם אדל. בין האמנים הרבים שביקרו את הלל אדל היה גם עומר אדם .
צפו בעומר אדם מבקר את פריאל בבית החולים:
אמה פאני מתארת: "הינך כאן במיטת הטיפולים, נלחמת עד עמקי נשמתך לשרוד עוד יום. הפנים שלך פנים של מלאך, כולך טהורה. אני אמא כבויה שחיה על אוטומט, ממלמלת בתוכי שבורא עולם יעשה עימך נס גלוי מעל הטבע. כולם רוצים רק בהחלמתך, אין ספור פניות, טלפונים הודעות. ואני שמתמוטטת אט אט מבקשת כוחות מהשם יתברך. הגוף שלך בקריסה, הכליות דממו, הנשימות כבדות ואת זקוקה לחמצן במהלך כל היום. הגוף כבר נהיה משותק כולו, רק העיניים שלך מביטות שמאלה ימינה ושואלות מה יהיה איתי? את מביטה בי במבט חסר אונים ומחייכת חצי חיוך תמיד מלווה בנשיקה רכה.
"כמה כואב לי בנשמה רק אני יודעת. כמה הלב מסרב לקבל את מצבך ועם כל זאת מאמינה בניסים. את עולם של אהבה מלווה בכאב עז, אני נשרפת מלראות אותך שוכבת במיטה יום ולילה ומייחלת לנס גלוי. רוצה אותך ערה ומגשימה את החלומות שלך, רוצה שתשירי, תצחקי, תתלבשי, תתבשמי, תטיילי ותהי מוקפת באהבה ושמחה. אני רוצה וכך יהיה, הלל אדל שלי, את תחלימי עוד קצת והמסע הכואב הזה שלך ייעלם כלא היה.
"עם יקר", מסיימת אמא פאני כשדמעות בעיניה, "אני אוהבת אתכם ומוקירה תודה על האכפתיות, העזרה והנתינה האינסופית שלכם. תמשיכו להתפלל על הלל אדל שלי".
אסף
תפילות זה פלסבו, תחפשי תרופות ניסיוניות בניסויים קליניים בעולם, זה מה שאני הייתי עושה במקומך