פרויקט יום העצמאות: האירועים המרגשים והמוטרפים בחולון

יורים עלינו מהאוויר

יוני 1948. מטוסי קרב מצריים חולפים מעל שמי חולון ומטילים עליה צרור יריות. חודש יוני של 1948 היה בעיצומה של מלחמת תש"ח. מעל תל אביב חגו להם מטוסי קרב של חיל האוויר המצרי שהטילו עליה מספר פצצות שגרמו להרג של אזרחים.
בדרכם חזרה טסו שני המטוסים מעל שמי חולון. תושבים רבים שהו באותה עת בתוך המקלטים מפני שקודם לכן הושמעה אזעקת אמת. אולם, באותו הזמן עשרות אנשים רחצו בבריכת הפועל שברחוב אחד במאי. כשטייסי המטוסים הבחינו בהם, נשמעו לפתע צרורות ירי של קלעים – זאת מפני שמלאי הפצצות בשני המטוסים נגמר. עשרות קליעים נורו על הבריכה, על המשטחים שסביבה ועל המתרחצים אך בנס אף איש לא נפגע.

מטוס ישראלי תוקף את המטוסים המצריים. צילום ויקיפדיה

מי יבנה בית לשומרונים?

1956. החל אכלוס שכונת השומרונים. ביוזמת הממשלה, נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי וראשי עיריית חולון, ד"ר קוגל ופנחס איילון, הוקצה שטח במזרח חולון עבור העדה השומרונית.
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל חיו בה כ-60 שומרונים אשר היו מפוזרים בערים תל אביב, יפו, רמת גן וחולון ללא חיי קהילה. יצחק בן צבי, אשר חקר מקרוב את העדה השומרונית, הציע לממשלה בראשית שנות ה50 להקים קרייה עבור בני העדה על מנת שיוכלו לשמור על דתם הייחודית. במרוצות השנים הגיעו אל השכונה שומרונים רבים מן הקהילה שבשכם וכיום מתגוררת בה כמחצית מן העדה – יותר מ-300 איש.

שכונת השומרונים

רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:

להורדת האפליקציה באנדרואיד

להורדת האפליקציה באייפון

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

בא לשכונה בחור חדש

1965. קריית שרת תוקם בחולון. בעיתון דבר דיווחו כי הונחה אבן הפינה להקמת השכונה החדשה על שמו של משה שרת: "בשעת אחר צהריים התקיים לו טקס הנחת אבן הפינה להקמת השכונה החדשה על שמו של ראש ממשלת ישראל לשעבר משה שרת.  על פי התכנית, הקריה תשתרע על 1,300 דונם וייבנו בה 7,500 יחידות דיור בגדלים שונים. יהיה זה אחד האזורים המרווחים בעיר מאחר ש-45 אחוזים של השטח יוקדשו למוסדות ציבור ולגינות. בנוסף, ועדת השמות העירונית החליטה לקרוא רחוב על שמו של משה שרת ז"ל אשר יעבור במרכז השכונה החדשה". כעבור שלושה עשורים תהפוך קריית שרת לשכונה המאוכלסת ביותר בחולון עם 24,000 תושבים.

קריית שרת. מאז ועד היום

חלליות או להיות

1967. בשנות ה-60 היו מי שחשבו להקים את מתחם "עיר התנ"ך בכניסה הצפונית לחולון – מעין קומפלקס מודרני ומושקע שיכלול בתוכו פארק שעשועים חדשני ונוצץ בסגנון סיפורי התנ"ך בשילוב הבריכה הגדולה ביותר בארץ.

בריכת הניצחון. תחליף לחללית. צילום: הארכיון והמוזיאון לתולדות חולון

גולת הכותרת של הפארק החדשני והנוצץ היתה מגדל חללית מגליל פלדה חלול בקוטר של 2.5 מטר אשר יוכל להוביל 60 נוסעים בבת אחת. ב-1967 נחנכה "בריכת הניצחון" בקול תרועה גדול, ומאז הספיקה להפוך ל"קאנטרי קלאב" ואילו תושבי חולון עדיין מחכים שהמכרז להקמת עיר התנ"ך ייצא לדרך.

הרבה לפני מוזיאון הילדים. הרכבת שתוכננה לעיר התנ"ך. צילום: הארכיון והמוזיאון לתולדות חולון

ביקורו של השייח שאהב טלוויזיות

1972. ראש עיריית חברון מבקר בחולון, ובעיתון חדשות חולון מדווחים: "ראש העיר ג'עברי, הידוע בדעותיו, בירך את עיריית חולון הצעירה בשנים וייחל לה הצלחה רבה. 'בחברון יש משהו שאין לכם בחולון. באדמה אשר בא נמצא ראשון הנביאים אברהם אבינו', אמר השייח ג'עברי בזמן שסעד על שולחנו של ראש העיר פנחס איילון. שני ראשי הערים בירכו אחד את השני במפגש וקיוו כי יקום שיתוף פעולה בין יהודים וערבים.

בסוף המפגש  סייר ג'עברי במפעל 'תדיראן' חולון, שם סופר לו כי המפעל מייצא טלוויזיות בשווי של 15 מליון ל"י לכל מדינות העולם. ג'עברי ענה בהתלוצצות: 'גם למדינות ערב', ומיד הסביר: 'שולחים לאנגליה את הטלוויזיות, מסירים מהן את הסמל של החברה המייצרת ומשם שולחים אותן למדינות ערב'".

מפעל תדיראן. המכשירים שווקו גם למדינות אויב

אסון המעלית 

1981. שתי ילדות נהרגו ב"אסון המעלית". בשעת אחר צהריים של 28 במאי, חמש ילדות מוצאות את עצמן תקועות בתוך מעלית בבניין ברחוב התחייה במשך שלוש שעות וחצי. מה שהתחיל כחוויה משעשעת הסתיים באסון.

אחרי שלוש שעות הגיע הטכנאי שניסה לחלץ את הילדות התקועות. לרגע היה נראה שכל האירוע לקראת סיום, אך לפתע נשמע קול רעש גדול והורגשה תחושה של רעידת אדמה, אנשים החלו לצעוק והטכנאי קרא לבנות להיצמד אל הדפנות. משקולת המעלית, ששקלה טון וחצי, השתחררה ממקומה ופגעה בעוצמה בגג המעלית. כתוצאה מהפגיעה הקשה הילדות גלית קדוש וסיגלית מועלם ז"ל מצאו את מותן במקום. אסון המעלית טלטל את חולון ואת המדינה כולה בעת התרחשותו.

השומרונית הטובה 

1983. לראשונה, שומרונית מונתה להיות מנהלת של בית ספר בחולון. בתיה צדקה מונתה למנהלת בית הספר שרת ובכל הפכה למנהלת השומרונית הראשונה בחולון. אחד משני בניה של צדקה "חרג" מנהלי העדה והתחתן עם יהודיה. "יש לי כלה שומרונית ויש לי כלה יהודיה," אומרת צדקה  בחיוך ומספרת שהן מסתדרות ביניהן נהדר.

הנהג שלנו חברמן 

1983. נפתח חניון אגד החדש. לאחר שנים רבות שבהן פעל חניון אגד במתחם הישן ליד כיכר סטרומה, נחנך החניון הגדול המודרני והחדש בדרום מערב העיר.

במשך שנים היווה החניון הישן שליד כיכר סטרומה מפגע סביבתי עבוד התושבים. החניון הישן, נטול מערכות ניקוז, היה מוצף כולו בשלוליות בוץ בזמן ירידת הגשמים, דבר אשר פגע לא פעם בפעילות השוטפת של קווי האוטובוסים. בבניית החניון החדש הושקעו 8.3 מיליון שקל והוא משתרע על פני שטח גדול מאוד בדרום העיר.

חניון אגד. צילום: מוזיאון אגד

יום הולדת בחורשה 

1986. נחנכה חורשת היובל בקריית בן גוריון לציון 50 שנים להיווסדה של חולון. לכבוד ציון 50 להיווסדה של חולון נחנכה חורשה חדשה שעציה נשתלו במרץ רב. החורשה ממוקמת בכניסה לעיר מכיוון מערב בשטחה של קריית בן גוריון – השכונה הצעירה בעיר שנמצאת בעיצומה של בנייה. באותן שנים, תאריך היווסדה של חולון יוחס לשנת 1936 שבה הוקמה שכונת קריית עבודה. ב-1993, כאשר מוטי ששון נבחר לראשונה לכהן כראש העיר, נקבע כי חולון נוסדה רק ב1940 עם איחוד חמש השכונות הראשונות.

נטיעת חורשת היובל ב-1986

להתראות רינה, ביי ביי סבוי

1992. שני בתי הקולנוע האחרונים בעיר נסגרו: קולנוע רינה וקולנוע סבוי סגרו את שעריהם בשלהי שנת 1992. הייתה זו תקופת תור הזהב של הקניונים בישראל אשר נפתחו בתוכם קומפלקסים של אולמות קולנוע שתפסו את מקומם של בתי הקולנוע השכונתיים. בחולון לבדה פעלו כשישה בתי קולנוע בשיא, ארבעה מהם היו במרכז העיר. בשנות ה-80 נסגרו בתי הקולנוע "ארמון", "מגדל", "רון" ו"גיל". נראה היה שהגזירה לא מרחפת מעל ראשיהם של "רינה" וסבוי" המודרניים יחסית שנפתחו במחצית השנייה של שנות ה-60. אולם, בקיץ 1992 נסגר קולנוע סבוי, שטחו הושכר בהמשך לעסקים שונים. חודשיים אחרי שנסגר הצטרף אליו קולנוע רינה שמאז עומד נטוש ומתפורר.

רינה. הקולנוע הגדול מכולם

עושים כבוד לשמעון פרס

1998. נחנך פארק פרס החדש: לאחר עבודות שנמשכו כשנתיים הורחב שטחו של הפארק העירוני מדרום לקריית שרת שנקרא על שמו של ראש ממשלה ושר הביטחון לשעבר ח"כ שמעון פרס. המתחם החדש כולל בתוכו אזור ספורטק מודרני עם מגרשי כדורגל וכדורסל. כמו כן הוקם מתחם ייחודי עבור מנגלים אשר משקיף אל עבר תעלת השיט החדשה. בין שני המתחמים ניצב לו אמפי תיאטרון גדול, ומן העבר השני של התעלה נחנך לו מוזיאון הילדים הישראלי.

כי גם לחולונים מגיע שופינג בסטייל 

1998. קניון ראשון בחולון: בסוף הקיץ של שנת 1998 נפתח הקניון הראשון בעיר – קניון חולון ברחב גולדה מאיר 7. לאחר כמעט 15 שנים מאז שהחלה מהפכת הקניונים בישראל, הגיע סוף כל סוף הקניון הראשון אל חולון. קניון חולון בעל שלוש קומות ושישה מפלסי חניה נחנך בהתרגשות גדולה מצד תושבי העיר שכבר אינם צריכים לנדוד אל ראשון לציון ולבת ים על מנת לקנות בקניון. העסק הראשון שפתח את הקניון החדש הוא סניף של רשת סופרפארם, אליו הצטרפו בהמשך סניף של רשת הקמעונות שופרסל, חנות של אופיס דיפו וסניף של רשת ברגר קינג. כמה חודשים מאוחר יותר נפתח בקומה השנייה מתחם בתי הקולנוע של רשת גלובוס גרופ על כל ששת אולמותיו.

קניון חולון. מאז 1998

ונציה של המזרח היכון

2003. שבר ענן מעל חולון: ביום חורף גשום במיוחד, ב-21 בינואר 2003, התרחש לו אירוע קיצוני וחריג. מטח של גשם חזק המלווה בברד לא פסק לרדת מעל חולון מאז שעות הבוקר.

כך במשך מספר שעות ירדו עשרות מילימטרים של משקעים בכל רחבי העיר. רק לקראת שעות אחרי הצהריים החל הגשם להיפסק בהדרגה, אך הנזקים כבר נגרמו: רחובות שלמים בחולון הוצפו לחלוטין, בחלקם המים הגיעו עד לגגות המכוניות. כך הפך כיכר סטרומה באמצע היום לאי שניתן להגיע אליו רק באמצעות סירות. כל הרחובות שמסביבו הוצפו לחלוטין וכתוצאה מכך דירות שלמות במפלסים נמוכים הוצפו לחלוטין. חולון הפכה לונציה של המזרח התיכון. נראה שבכל דבר רע יש גם צד טוב ומי דווקא כן התרצו משגעונותיו של גנרל חורף היו תלמידי בתי הספר אשר יצאו בהתרגשות רבה לחצרות כדי לשחק בשכבת הברד שנערמה על הקרקע.

הקאמיקזה, האמזונס והניאגרה

2004. ימית 2000 הופכת לפארק מים: ימית 2000, אשר נקראה בגלגולה הראשון "בריכת השלום", הפכה לפארק מים עם התרחבות שטחה וחניכת שש מגלשות מים חדשות שנוספו לשלוש הקיימות. בין המגלשות חדשות נחנכו מגלשת "הקאמיקזה" המהירה, "האמזונס" הארוכה ו"הניאגרה" המסחררת.

בריכת השלום. צילום: הארכיון והמוזיאון לתולדות חולון

היה היו פעם שקמים

2007. עץ השקמה העתיק שבצומת חולון מפנה את מיקומו לגשר חדש: בעקבות העבודה על שדרוג צומת חולון ובניית גשר הרכבת, לא נותר מקום לעץ השקמה הוותיק אשר יושב על דרך יפו כבר מאות שנים. כיוון שעצי השקמה מוגנים על פי החוק מכריתה, וכמו כן הם מהווים את סמלה של חולון, הברירה היחידה שנשארה היא לארגן מבצע מורכב להעתקת העץ ממקומו אל חוף מבטחים שבדרום הצומת.

העתקת עץ השקמה. פרויקט במיליוני שקלים לעץ בן מאות שנים

עלות מיזם העתקת עץ השקמה הישיש עלתה מיליוני שקלים והיתה כרוכה בשימוש בשיטות וידע שלא קיימים בארץ. נראה שהמאמץ השתלם ולאחר מספר חודשים מתוחים, עץ השקמה הועבר אל ביתו החדש, מאז הוא מתגורר בו בשלווה כבר יותר מעשור.

עולים על הפסים ועל העצבים

2011. מהפכת התחבורה הציבורית כבר כאן: שנת 2011 היתה שנה משמעותית ומהפכנית בקנה מידה היסטורי עבור התחבורה הציבורית בחולון. לאחר עבודות שנמשכו כמעט עשור, נחנך לו קו הרכבת החדש מתל אביב אל מערב ראשון לציון, דרך חולון ובת ים. כך באישון לילה קיבלו תושבי חולון ארבע תחנות רכבת חדשות אשר עומדות לרשותם.

רציף תחנת הרכבת צומת חולון. צילום מיכאל יעקובסון

אירוע תחבורתי נוסף ודרמתי לא פחות היה רה-ארגון בקווי האוטובוסים של גוש דן אשר רבים מהם שירתו את תושבי חולון. למרות הכוונות הטובות של התכנית, יישומה לווה בתקלות ארגוניות רבות אשר גרמו לזעם מצד תושבי חולון שנפגעו מן המהלך. בחודשים שלאחר מכן, משרד התחבורה יחזור בו ויקיים פעימות תיקון.