מרכז "תוסס" בחולון פועל בעיר זה 20 שנה במטרה לתת מענה לבני נוער בגיל התבגרות במגוון רחב של נושאים. לפני כשמונה שנים הצטרף למרכז מיזם בשם "דלת פתוחה", שמטרתו לקדם מיניות בריאה, על כל המשתמע מכך, בקרב בני הנוער, ולהעניק להם כלים ופתרונות בנושא חינוך מיני ומניעת הריון בדרכי הסברה.
אחת הפעילויות המרכזיות של מיזם "דלת פתוחה" היא עזרה וסיוע לנערות שנכנסו להריון בלתי רצוי. מדובר בלפחות שמונה נערות בשנה מחולון שהמרכז מסייע להן במצב של חוסר אונים כשהן בהריון ועוזר להן לקבל את ההחלטה הנכונה להמשך הדרך. רובן ככולן אינן מעוניינות לשתף את ההורים או את מערכת החינוך במצבן והן מגיעות לבקש עזרה ב"דלת פתוחה".
על אף חשיבותו של המיזם, שפעל עד כה בשיתוף פעולה מלא בין משרד הרווחה, משרד הבריאות ומחלקת הרווחה של עיריית חולון, מאיימת עליו בימים אלה סכנת סגירה בשל החלטת משרד הבריאות להפסיק לתקצב את "דלת פתוחה".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
רוצים להישאר מעודכנים?
במרכז עובדים רופא, עובדת סוציאלית ומתנדבים שעוברים הכשרה מיוחדת לטיפול בבני נוער והוא פועל מדי יום ב' אחרי הצהריים (15:30-18:30). לדברי רכזת הסניף בחולון, העובדת הסוציאלית ניצן הכהן, "עד לפני כשנה, משרד הבריאות העמיד תקציבים שעזרו בפעילות של המיזם, אך מאז שהוא הפסיק את התקציבים, העמותה נמצאת בקשיים ואף עלולה להיסגר. עיריית חולון עושה את כל מה שאפשר כדי לעזור לנו וזה ייאמר לזכותה".
למרכז מגיעות כ-300 פניות בשנה מבני נוער, חלקן טלפוניות כיוון שהם חוששים להגיע למרכז, וחלקם מגיעים פיזית למקום. הכהן מספרת כי רק בחולון יש בממוצע שמונה הפלות בשנה של נערות צעירות והיא מדגישה כי "אנחנו מאפשרים לנערה לבחור מה טוב בשבילה וברגע שהחליטה, אנו מלווים אותה בכל ההליך הרפואי והנפשי".
חוששות לספר להורים
הכהן מספרת על נערה כבת 15 שהגיעה לפני מספר חודשים ל"דלת פתוחה", נקשה על דלת משרדה ואמרה במבוכה גדולה: "אני חושבת שאני בהריון, אני צריכה עזרה". לדברי הכהן, "זהו בדרך כלל משפט הפתיחה של רוב הפונות למרכז. מיד ביצענו לה בדיקת הריון שאימתה את החששות שלה, ולאחר מספר בדיקות, קיבלנו לאחר כמה ימים אישור סופי שהיא בהריון. הצעד המתבקש הבא היה להודיע להורים, אך כאן הגיע המחסום שמאפיין לא מעט בנות הפונות למרכז – 'ההורים הם החברים הכי טובים שלי, אבל אם אספר שאני בהריון, הם יהרגו אותי'. רבות מהבנות חוששות לקלקל את היחסים עם ההורים לכשיתגלה להם שהן בהריון", מוסיפה הכהן.
יש גם מקרים שההורים אינם מעורבים בשל פערי דורות ותפישות פרימיטיביות. קורה גם שהנערה מגיעה למקום עם קרוב משפחה, אך הכהן אומרת כי מעבר לזאת, אין מאפיין משותף לפונות, הן באות מכל שכבות האוכלוסיה ומרקעים סוציואקונומיים שונים, יש ביניהן תלמידות טובות ומצוינות ואחרות פחות מצליחות בלימודים.
הגיל הממוצע של הנערות ההרות הוא 16-15, תלמידות כיתות ט'-י', והמשך הטיפול עם הנערה שמגיעה ל"דלת פתוחה" כולל, לדברי הכהן, "שיחות שכנוע שבהן אנו מנסים לשכנע אותן לספר להורים ולערב אותם, אך כשזה לא הולך, אנחנו מלווים את הנערה בכל ההליך, כולל לוועדה להפסקת הריון ולבית החולים לביצוע ההפלה, ולמעשה, עד שלא הסתיים ההליך, אנחנו לא עוזבים אותן. במקרה של הנערה שעליה סיפרתי, גם אחרי שהסתיים ההליך והיא הפילה את העובר, המשכנו ללוות אותה ולפני כשבוע היא הגיעה למשרד כולה מאושרת וסיפרה שהיא שוחחה עם הוריה וגילתה להם על ההפלה. ההורים גילו הבנה, לא כעסו כלל ואמרו לה שחבל שלא שיתפה אותם מלכתחילה".
שיר (השם המלא שמור במערכת), בת 16.5 מחולון, מספרת כיצד נכנסה להריון וכיצד סייעו לה ב"דלת פתוחה": "הכל היה נפלא בחטיבה אבל כשהגעתי לתיכון התחלפו הפרצופים המוכרים בחדשים והייתי חייבת למצוא חברים חדשים. חיפשתי את הטיפוסים המגניבים והיה די קל למצוא אותם. אחד מהם שם עלי עין כבר בימים הראשונים וממבטים זה עבר לשיחות. היינו יושבים בהפסקות והולכים ממסיבה למסיבה. לימודים לא עניינו אותי בכלל. יום אחד זה קרה במסיבה, רקדנו ורקדנו עד שהתעייפנו ולא יכולנו יותר. נשכבנו על המיטה עייפים ואז דבר הוביל לדבר ושכבנו. כששאלתי אותו אם הקונדום בטוח, הוא אמר לי שכן, בטח, אין לך מה לדאוג, אבל אני יצאתי בהרגשה רעה מהמסיבה, כאילו משהו רע עומד לקרות, ובאמת לא קיבלתי מחזור.
"קניתי ערכה לבדיקת הריון ויצא חיובי. רציתי לקבור את עצמי, לא הלכתי לבית הספר מספר ימים ולהורים סיפרתי שנדבקתי בוירוס. משיטוט באינטרנט מצאתי את המרכז דלת פתוחה, אזרתי אומץ ואמרתי אין לי מה להפסיד. איך שהגעתי, חייכה אלי ניצן ושאלה הכל בסדר? ואז במבט מושפל אמרתי לה, אני חושבת שאני בהריון. היא הרגיעה אותי וכך גם הצוות שמסביבה וכך קרוב לשלוש שעות ישבתי במחיצתם, מנסה להבין איך ממשיכים הלאה. להורי לא בא בחשבון לספר, הם יהרגו אותי, כל המיתוס של הבת הטובה ייהרס. לכן, בהתייעצות משותפת ולאחר לבטים החלטתי לעבור הפלה".
שיר מבקשת לציין: "יאמר לזכות המרכז המדהים שהם ליוו אותי במשך כל התהליך ואפילו היום, חודשים אחרי, אני עוד בקשר איתם. רק בהבדל אחד – אני אזרתי אומץ וסיפרתי לאמי. היא בהתחלה כעסה שלא סיפרתי כי היא רצתה לעזור אך גילתה הבנה לכל המצב והיא מחבקת ותומכת בי עד היום, אבל בהבטחה אחת – לא לגלות לאבא. כך היא נשבעה לי. לבנות גילי אני אומרת, תיזהרו ביחסי מין, אין צורך לפחד מהם אך אם הייתי זוכה בידע מהורי ומבית הספר, אולי הכל היה נראה אחרת".
מי לדעתך אשם בתופעה של נערות צעירות שנכנסות להריון בלתי רצוי? האם מדובר באחריות של ההורים או של מערכת החינוך?
הכהן: "זו אחריות כוללת גם של השיח בבית וההורים – השיח חייב להתקיים במקביל כדי שיהיה יעיל. חייבים להיות קשרי גומלין בין מערכת החינוך, התלמידים וההורים. לא מספיקה ההסברה רק בבית הספר או רק בבית אלא צריך שהדבר יקרה במקביל. מרכזי הנוער משלימים את התמונה כאשר מדברים עם בני הנוער על נזקי סמים ואלכוהול, אבל צריך לדבר גם על חינוך למיניות בריאה, צריך להכיר בעובדה שבני נוער הם פעילים מינית ולכן צריך לחנך אותם למניעה ממקום של סיכון. הסברה כזאת וחינוך כזה מוביל הלאה להתנהגויות מיניות בריאות, מונע תופעות של הריונות לא רצויים, תקיפות מיניות ומביא ליחסי מין בריאים".
לסיום אומרת הכהן: "כולנו תקווה שהמרכז ירחיב את פעילותו לעוד ימים בשבוע וההחלטה לסגור את הברז ממשרד הבריאות תבוטל ויתאפשר לנו להמשיך לפעול ולסייע לבנות הצעירות ואף להתרחב".
"דלת פתוחה" במרכז "תוסס", נחלת שלום 4 חולון. טל' לקבל ייעוץ: 03-5015287
אימא
מאוד מאודדדד עצוב שעדיין בגיל הזה אין מודעות והסבר מיני