מאחורי בית הספר ביאליק, בית הספר הראשון בחולון שנוסד בשנות ה-30 כבית חינוך לילדים עובדים בקריית עבודה, עומדות 80 שנות פעילות. עם צעד קדימה לקראת העשור התשיעי לפעילותו, חזרנו אל הזכרונות של כמה מבוגריו.
באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר חולון היתה בסך הכל אוסף של כמה שכונות מבודדות מדרום לתל אביב, הוקם בחודש אוקטובר 1936 בית הספר "בית חינוך לילדים עובדים" בשכונת קריית עבודה. בית הספר נקרא על שמו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק והוקם בתוך בית פרטי ברחוב ארלוזורוב. בית החינוך מימש את החזון הסוציאליסטי שעליו התבססה קריית עבודה שהוקמה כשכונה שיתופית לעובדים.
תלמידי בית חינוך, 1938
צילום: הארכיון והמוזיאון לתולדות חולון
באותה תקופה למדו בבית הספר רק כמה עשרות תלמידים, וכשנה לאחר הקמתו עבר בית הספר למשכנו הנוכחי בפינת הרחובות ביאליק-חומה ומגדל, למבנה בסגנון הבינלאומי, פרי תכנונו של האדריכל יוסף נויפלד, מחשובי האדריכלים של הסגנון באותה תקופה.
בהפסקה, 1938. באדיבות הארכיון והמוזיאון לתולדות חולון
בשנת 1945 נבנה אולם הספורט של בית הספר ונוספה קומה מעל המבנה המערבי. מאז הורחב מבנה בית הספר מספר פעמים נוספות במהלך שנות ה-50 וה-60 כתוצאה מגידול במספר התלמידים שלמדו בו. בשנות ה-50 לא היה מספיק מקום לכל התלמידים, ולכן הפתרון היה לפצל את שעות הלימודים לשתי משמרות: אחת בין 08:00 בבוקר ל-12:00 בצהריים, והשנייה בין 12:00 עד 16:00. מעניין איזו משמרת העדיפו התלמידים.
רוצים להישאר מעודכנים?
נאווה דולב, שלמדה בבית הספר בסוף שנות ה-50, מספרת: "היינו כ-40 תלמיד בכיתה. אבל לעומת היום, המורה תמיד היה אלוהים עבורנו. היינו קמים כשהמורה היה נכנס לכיתה, וכמובן לא קוראים לו בשמו הפרטי".
בשטח בית הספר פעלה באותן שנים חצר פנימית שבה שיחקו תלמידי כיתות א' ו-ב'. תלמידי הכיתות הגבוהות היו יוצאים אל מקווה ישראל ולומדים שיעורי חקלאות.
גם תלמידים מאזורים מרוחקים כמו מולדת ומקווה ישראל היו מגיעים ללמוד בבית הספר ביאליק בקריית עבודה. "אנחנו גרנו בקריית עבודה, שנחשב אז לאזור יחסית טוב. בכל בוקר היו מגיעים ילדים משכונת מולדת ומקווה ישראל בעגלה על סוס. כולנו היינו מקנאים בהם על זה", נזכרת דולב. בסביבת בית הספר שכן קיוסק שמכר לתלמידים בימי הקיץ החמים גזוז בטעמים. "את הכוסות", מספרת דולב, "שטפו עם הסודה, כמקובל באותן שנים".
חדר המחשבים הראשון
בחמשת העשורים מאז פתח בית ספר ביאליק את שעריו לראשונה כבית חינוך סוציאליסטי לילדי קריית עבודה, חולון הספיקה להפוך לעיר גדולה בישראל עם מספר רב של בתי ספר. דוד יגודייב, שהחל ללמוד בבית הספר לפני 30 שנה: "אני זוכר את המורה הראשונה שלנו שהיתה מחנכת שנתיים. קראו לה מינה רם, היא היתה המחנכת האולטימטיבית של ביאליק. עוד מורה שהשפיעה עלי המון היתה ליהי להב, שלימדה ביולוגיה. הרבה דברים שלמדנו ממנה בתור ילדים, שנים אחר כך הופיעו אצלי בלימודי הרפואה".
במהלך שנות ה-80 המאוחרות נפתח חדר המחשבים הראשון ב"ביאליק", שהביא אז בשורה חדשה לתלמידים וסימן סופה של תקופה שבה משחקי קופסה, מחבואים וקלאס היו חלק בלתי נפרד מנוף הילדות. "מה שהיה מיוחד מאוד אז הוא שהשנתון שלנו היה הראשון שקיבל מחשבים. עד אז לא היו מחשבים בבתי הספר. ההנהלה דיברה עם ההורים כי הם נאלצו לשלם עבור הקמת חדר המחשבים. אני זוכר שבתוך חדר המחשבים היתה מדפסת שהרעישה המון וזה הדליק אותנו".
כשז'ז'ו חלאסטרה ביים את הצגת הסיום
קארן עמר-סבג, בוגרת מחזור 1994, הגיעה אל בית הספר כעולה חדשה מצרפת והיא נזכרת ביחס הטוב שקיבלה מצוות המורים: "התחלתי ללמוד בביאליק באמצע שנה. היתה לי מורה מקסימה, אנסת וילנסקי, מורה צעירה שקיבלה אותי כמו שצריך גם מבחינת השפה, חברתית ולימודית. באותה השנה חגג בית הספר יובל להיווסדו. היה הפנינג מרגש בחצר עם עמדות של משחקים ופעילויות לילדים".
שנות ה-90 הביאו עימן את ערוץ 2 ואת ערוצי הכבלים בישראל, שהצמיחו תרבות חדשה של סטנדאפיסטים צעירים, בהם צביקה הדר, שהתפרסם באותן שנים עם הדמות של ז'וז'ו חלאסטרה. על אותו צביקה הדר הוטלה המשימה לביים את הצגת סיום המחזור של 1994. עמר- סבג נזכרת בהכנות לטקס: "הצגת הסיום שלנו עסקה באיכות הסביבה. צביקה הדר היה הבמאי והוא חתם לכל אחד מאיתנו על גלויות עם התמונה שלו בהקדשה מיוחדת. לי הוא כתב על הגלויה, 'לקארן הפטישה הנושמת'. היה מצחיק לעבוד איתו". בשנה הבאה עלה בתה של עמר-סבג לכיתה א' בבית הספר ביאליק ומבחינתה תהיה זו סגירת מעגל.
ביאליק היום. צילום: עיריית חולון
בשנת הלימודים האחרונה מלאו לבית הספר 80 שנות פעילות עם 514 תלמידים ב-19 כיתות. קשה להאמין שכל זה התחיל מ"בית חינוך לילדים עובדים" בתוך בית פרטי ברחוב ארלוזורוב בשכונת קריית עבודה מוקפת הדיונות. מאז ועד היום למדו בבית הספר המיתולוגי אלפי תלמידים, אחד מהם, אולי בוגר בית הספר המוכר ביותר בעיר חולון הוא ראש העירייה הוותיק, מוטי ששון.
זיוה גאון גרינר
גאה להיות חלק ממשפחה בה 3 דורות למדו ועדיין לומדים בבית"ס ביאליק. הסבא-חנן גרינר,הבת-מור גרינר קדמי,והנכד דניאל קדמי.