בית המשפט קבע כי תושבת חולון, אשר חתמה על הסכם בלעדיות מול משרד תיווך ומכרה את דירתה תוך התעלמות מהסכם הבלעדיות וטרם תום ההסכם, תשלם את מלוא דמי התיווך למשרד. הנתבעת ערערה על החלטת בית המשפט וביקשה להפחית את הסכום, אך השבוע קבע בית המשפט המחוזי בלוד כי תשלם את כל הסכום: 47 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין.
תושבת חולון, בת 63, פנתה בתחילת מאי 2014 למשרד התיווך "פרדו נכסים" בעיר וביקשה מהמתווך אלי וינברגר לסייע לה במכירת דירה ברחוב המרגנית בחולון. היא ציינה כי הדירה בבעלות בנה ושקיבלה ממנו ייפוי כוח לביצוע העיסקה. במעמד זה היא חתמה על כתב התחייבות מוכרים וכן על הסכם תיווך בבלעדיות שבמסגרתו הוסכם כי דמי התיווך יעמדו על סכום מופחת של 1% בצירוף מע"מ משווי המכירה. תקופת התיווך בבלעדיות שהוסכמה היתה החל מיום החתימה לשלושה חודשים.
בחוזה שנחתם בין הנתבעת למשרד התיווך הופיע הסעיף: "אני מתחייב כי בתקופת הבלעדיות לא אסכים כי מתווכים אחרים, או כל גורם שהוא אחר, ינסו לתווך ביני לבין קונים שלא הגיעו דרככם, וכמו כן מוסכם עלי כי לא אנהל מו"מ עם קונים באופן עצמאי, ואם הגיעו כאמור, אפנה אותם אליכם. לא אעשה כן, אפצה אתכם בכפל דמי התווך המגיעים לכם…".
על פי תצהיר שהגיש המתווך וינברגר, הוא ביקש לתאם את הביקורים עם הדייר השוכר בדירה, אך זה אסר עליו לתלות שלט בחזית הבניין שכן רצה להימנע מביקורים של רוכשים פוטנציאליים ללא תיאום מראש. הדירה פורסמה במחשבי המשרד, וזאת על מנת שהמידע הרלבנטי יהא חשוף למתווכים נוספים וכן במקומון מדי שבוע לאורך כל תקופת הבלעדיות.
במהלך תקופת הבלעדיות הוצגה הדירה בפני מספר רוכשים פוטנציאליים. זאת למרות הקשיים לתיאום מועדי ביקור עם השוכר וגם מכיוון שהתנהל באותה תקופה מבצע "צוק איתן". ב-1 באוגוסט 2014 ביקש רוכש פוטנציאלי להתקדם במו"מ לצורך רכישת הדירה, ועל כן ביקש המתווך וינברגר ליצור קשר עם הנתבעת לקביעת פגישה אך לטענתו הנתבעת התחמקה ממנו עד לתאריך סיום הבלעדיות (30.8.14), מועד שבו התבשר כי הדירה כבר נמכרה בסך של 2,040,000 שקל לרוכש אשר יצר קשר עם המשפחה בתקופת הבלעדיות.
לדבריה של הנתבעת, עולה חדשה מגיאורגיה, היא איננה קוראת עברית בצורה רהוטה ועל כן סמכה על המתווך ויינברג. לטענתה, היא לא ידעה כי היא חותמת על הסכם תיווך בבלעדיות, וכי המתווך לא יצר קשר עם בנה. עוד טוענת הנתבעת כי המתווכים לא עשו דבר מהמובטח ולא עדכנו אותה בנעשה.
בנה של הנתבעת טען בפני בית המשפט כי לא אישר לאמו מעולם להתקשר בהסכם תיווך כלשהו. במהלך חודש אוגוסט 2014 ציינה בפניו אמו, לראשונה, כי פנתה למשרדי פרדו נכסים, וכי עד אז הראה את הדירה באופן עצמאי למתעניינים פוטנציאליים.
למרות אי ההבנה המצערת קבע השופט יניב ירמיהו בדצמבר האחרון, כי הנתבעת תיאלץ לשלם את העמלה בסכום של 47,736 שקל לחברת פרדו נכסים בע"מ וכן הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל.
בעקבות פסק הדין ביקשה הנתבעת לערער כיוון שהיא איננה עובדת ומתקיימת מקיצבת זיקנה. כמו כן טענה כי היא מצויה בחובות בסך של כ-247 אלף שקל ועל חשבונות הבנק שלה רובצים עיקולים. מצבה אינו טוב והיא מתגוררת עם בנה ומשפחתו בדירה אשר נמצאת בבעלותה. לטענתה, היא אפילו לא יכולה למכור את הדירה שבה היא גרה כיוון שזו נתונה בחריגות בנייה ואי התאמה לתכנית בניין ערים. כמו כן בנה ואשתו ההרה מובטלים ויש להם ילדה בת ארבע.
למרות בקשותיה של הנתבעת, בית המשפט המחוזי בלוד דחה את בקשתה של תושבת העיר להפחית את סכום דמי הערעור שהגישה לבית המשפט בחודש דצמבר האחרון (על סך 10,000 לערך). הערעור הוגש נוכח פסיקת בית המשפט לפני כשנתיים לחייב את הנתבעת לשלם דמי עמלה בסכום של 47,736 שקל למשרד התיווך פרדו נכסים בע"מ כן והוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל.
אייל
כל הכבוד! מי היה העורך דין?