כבן לחייט שכל חייו עסק בבדים, שי פרץ (40) מחולון חי את החלום ומבחינתו החלום הזה הוא לחלוטין מקומו הטבעי. המעצב, שרק לפני חמש שנים יצא לדרך עצמאית, כבר הספיק להלביש את פריס הילטון ולמכור את המותג שלו לבוטיקים ברחבי העולם.
הוא גדל בדימונה למשפחה גדולה ומלוכדת, והזכרונות שלו מהבית נוגעים לתפירה."ההורים שלי הגיעו לחולון ממרוקו ולא היינו משפחה עשירה. אבא היה חייט ועבד במתפרה בעיר ואת שאריות הבד הוא היה מביא הביתה. הוא לימד אותי לעבוד על מכונת התפירה ולרקום חלומות. היינו רוקמים מצעים ובגדים ושם הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדול", הוא מספר.
מיד אחרי השירות הצבאי מצא את עצמו פרץ בעיר הגדולה, שם חיפש מוסד ללמוד בו את מקצוע העיצוב. בסופו של דבר החליט ללמוד בפריז ונסע לשם לארבע שנים, במהלכן למד עיצוב גזירה ושזירת בדים. עם חזרתו החל לעבוד בבתי אופנה שונים. "כל הזמן היה לי בראש הרצון לקום וליצור את המותג שלי, אבל לא באמת היה לי אומץ לזה, זה תמיד היה במחשבות ובחלומות אבל זה נדחה שוב ושוב", הוא מסביר, ואז, בגיל 35, החליט שהוא לוקח החלטה אמיצה ויוצא לדרך עם "פיסטאש" – מותג עצמאי שהוא חתום על כל היצירות בו, בעיקר שמלות ערב.
למה "פיסטאש"?
"לבעלי מזה 11 שנה, שהיה הזרוע המכוונת והתומכת לאורך כל הדרך, יש כינוי והוא 'פיסטאש'. כשחשבתי על שם שיתאר אותי ואותנו, ההחלטה נפלה ברגע. אנחנו עובדים יחד, כל אחד בתחום שלו, אני על האמנות והעיצוב והוא על השיווק ועל כל הלוגיסטיקה מסביב".
ומה קורה בבית?
"יש הפרדה מוחלטת, כבר בהתחלה לקחנו החלטה שהתחום המקצועי לא נכנס הביתה. לכל אחד מאיתנו יש את תחום האחריות שלו בשעות העבודה נטו. אני לא למשל לא קורא טוקבקים או כתבות שנכתבות ולא נותן לעצמי להיגרר לזה. יצרתי לעצמי מין עולם מקביל של טוב ובו אני חי ומבחינתי זה מה שחשוב לחיים בפרט ולתהליך היצירה בכלל".
המותג של פרץ הוא מותג שמלות ערב. "אני מגשים חלומות לנשים בלבד", הוא אומר ומסביר: "אישה היא משהו אלוהי בעיני, אני מעריץ אותן ומבחינתי זה מה שאני רוצה לעשות – לעצב עבורן".
אחת הסלבס שהוא מעצב לה באופן קבוע היא פריס הילטון. "זה אחד הסיפורים הכי מצחיקים. לפני כמה שנים חבר משותף סיפר לה עלי והיא ראתה כמה דברים שעשיתי והתלהבה. היא שלחה לי מידות והסבירה לי מה בדיוק היא אוהבת. בתוך כמה שעות העמדתי לה שמלה שנתפרה לה במיוחד ומאז, בכל מסיבת סילבסטר היא לוקחת שמלה שלי. דרך הפרסום שלה ברשתות החברתיות הגעתי לבוטיקים ברחבי העולם שאיתם אני עובד היום וניתן לראות בגדים שלי גם בבתי אופנה בטוקיו".
תגובות