בוועידת החינוך של ערי ישראל שנפתחה הבוקר בחולון, אחת מתוך 11 ועידות שונות המתקיימות בכל רחבי ישראל ביוזמת רשת שוקן, בה עיתוני השקמה בחולון, בת ים וראשון לציון, נשא ראש העיר חולון מוטי ששון את דברי הפתיחה ומיד לאחריו נשא דברים ארז גרניט, מנהל תחום מלגות ומענקים במפעל הפיס.
בין הנוכחים שנשאו דברים בוועידה בהנחיית העיתונאית מירב בטיטו: חגית גוטדינר, מפקחת העיר חולון מטעם משרד החינוך, יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים ושרון גול, מזכיר סניף תל אביב בארגון המורים.
הוועידה, המתקיימת במרכז לתיאטרון הבובות בחולון, מעלה לסדר היום את הנושאים הבוערים בתחום החינוך ומארחת בפאנלים אנשי מפתח מעולם החינוך המקומי. בין הנושאים בהם עוסקים הפאנלים בוועידה: מעורבות הורים במערכת החינוך.
בעניין זה אמר בדברי הפתיחה הבוקר מוטי ששון, ראש עיריית חולון: "הכל פתוח לשיח תרבותי, כאשר כל אחד יודע מה הגבולות והמגבלות. אנו צריכים לתחזק את המערכת ואנחנו בעד מעורבות של כל מי שיכול לתרום למערכת אבל לא בהתערבות".
ששון סיפר כי כאשר נבחרי לראשות העיר לפני 25 שנה, הציב יעדים שונים, ביניהם מניעה של נשירת תלמידים ממערכת הלימודים. "בזמנו, רק 40 אחוז מבוגרי כיתות ח' בחולון היו זכאים לתעודות בגרות בכיתה י"ב. הדבר המרכזי שאמרנו הוא שכולם יסיימו י"ב והיעד השני היה שהם יסיימו את בחינות הבגרות. הייתי בחור צעיר, והמנהלים אמרו, 'מי אתה שתגיד לנו? אתה פדגוג?'. אמרתי שילד שירצה לגשת לבחינה אחת או שתיים שיגישו אותו. זה מקלקל את הרייטינג של בית הספר, כי כל אחד כזה נספר ומוריד את ההישגים של הבגרויות באותו בית הספר – תרבות הרייטינג. לקח לי שנים לשכנע את מנכ"ל משרד החינוך שהסכים לפרסם את הנתונים לפי שכבת גיל ולא רק את הזכאים הניגשים. זאת היתה מהפכה".
ששון העיד כי "כשסיימתי את התיכון, לי לא היתה לי בגרות וזה לא הפריע לי לסיים את הבגרות באנגלית בשירות הצבאי ולאחר מכן לעשות שני תארים".
עוד ציין ששון כי העירייה מממנת לתלמידים אבחון לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז. "אמרתי שלא אאפשר לילדי חולון שיש להם בעיות שייפלו בין הכסאות.
כיום אנו ממנים כ-90 אחוז מהאבחון של התלמידים בחולון". עוד אמר כי "קשה מאוד לשכנע את ההורים מהן כיתות אתגר ומב"ר. הכיתות האלו הוקמו כדי לעזור לילדים" והנתונים על שיעור הבגרויות בבית הספר בהן מופעלת התכנית מעידים על הצלחה גבוה: "אמרתי למנהלים תיקחו את המורים הכי טובים לכיתות האלו והם עשו את זה. עשיתי ערבי הצדעה למורים האלה והתלמידים בכיתת אומץ בתיכון ק"ש ובתיכון קציר הם ממובילי תעודות הבגרות בחולון. אנחנו גאים בפרויקט של לקויות למידה".
בסיום דבריו פנה ששון אל אנשי החינוך והודה להם: "אני רוצה לפנות לאנשי החינוך היושבים בקהל ולומר תודה לסבלנות ותודה למקצועיות ותודה למוכנות לשבת עם התלמידים של העיר".
ארז גרניט, מנהל תחום מענקים ומלגות במפעל הפיס, ציין בדבריו את תכניות ההעצמה לסטודנטים ועל מלגות ההתנדבות שמחלק מפעל הפיס לסטודנטים. לדבריו, "חינוך משפיע על התנהגות האדם וגם על עיצוב אישיותו. ההשקעה שלנו היא בהון האנושי, זו השקעה חשובה. אנשים יכולים לסיים תואר ראשון ושני באקדמיה אך מה עם הערכים? האם לסטודנטים יש ערכים? יש סטודנטים מסוציו אקונומי נמוך ויש מגבוה – איזה סטודנט חונך יותר טוב? האם יש מקום לחינוך סטודנט? התשובה היא כן, תמיד אפשר לחנך וחינוך לא נגמר אף פעם".
ארז גרניט, מנהל תחום מלגות ומענקים במפעל הפיס
גרניט ציין כי "החלטנו לצאת לדרך עם הסטודנטים שלנו עם תכניות העצמה – סטודנט שמתנדב ועוזר לילד או למבוגר מקבל בחזרה כבר באופן המעשה. לא יהיה סטודנט שעשה למען קהילה ולא יקבל מלגה. אני מדבר על היקף התנדבות של שני מיליון שעות התנדבות – סטודנט שלנו עם אפס כסף הצליח לעשות שינוי בשכונה שלמה. עדיין יש המון מה לתת ולתרום והנתינה של הסטודנטים תיתן להם בחזרה".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אז מה אתה רוצה? שהנוער יוותר על בגרויות? אתה לא משקיע מספיק במערכת החינוך.לא הרגליה ולא המיוחדת.יש לך תשובה לא הגיונית לכל מיני שאלות חשובות שנובעות מתוך מצבים לא תקינים שהעיר נמצאת בה.