בין גיבורי תרבות לחברים: הצצה לאוסף החלומות של זיו גרינברג

זיו גרינברג מחולון הוא אספן של כל תכניות הילדים המדובבות ששודרו בישראל. גם אם תעירו אותו באמצע הלילה, הוא ידע לספר לכם מה בדיוק קרה בפרק האבוד של "הקטקטים", באיזו מדינה "נילס הולגרסון" הפך להיות הכי פופולרי ואיפה תוכלו לראות מהדורות מיוחדות של פרקי "הדרדרסים". "האוסף שלי מורכב בעיקר ממותגי הילדים של שנות השמונים והתשעים שהפכו לסדרות טלוויזיה מצוירות והמוצרים הנלווים שלהן. קלטות וידיאו, די.וי.די, תקליטים, ספרים ובובות פעולה", מספר גרינברג.

האוסף שלו, שהתחיל מגיל צעיר, תופס מדפים שלמים בחדרו. "ברור שלא ידעתי אז שזה הולך להיות תחביב בלתי נפרד מחיי, אבל כבר כילד אהבתי מאוד להקליט בוידיאו סדרות מצוירות. נפלתי שבי למדיה הצבעונית הזאת ולדיבוב הרהוט שבזמנו העניקו לה בטלוויזיה הישראלית, אז הקלטתי סדרות ובמקביל השתדלתי לחפש פריטים נוספים שקשורים לסדרות האלו כמו אלבומי מדבקות וספרים. בהמשך נטשתי קצת את התחביב. חלק מהדברים נזרק, חלק אבד אבל הגרעין נשאר".

לפני כעשור, חזר הביתה, לחולון, והניצוץ התלקח מחדש. "חזרתי לתחביב כאדם בוגר עם הסתכלות אחרת, וכבר יכולתי להגיע למקומות שלא יכולתי להגיע אליהם בעבר, כמו אתרי סחר בארץ ובחו"ל דוגמת אי.ביי, קבוצות אספנים בפייסבוק וקהילות נוסטלגיה".

בובות "הקטקטים" היישר מיפן

כמה מהפריטים באוסף הם נדירים ושמורים היטב, אולי בשל הערך הכספי הרב שלהם. "פריטים נדירים הם, למשל, פרקים אבודים שלא משודרים יותר. בגלל תרבות קלוקלת בכל מה שקשור לשמירה על הארכיב של ערוצי הטלוויזיה הישנים, הרבה פעמים כמה מהפרקים פשוט נעלמו או נפגעו, ואז כשערוץ מסוים מחליט לשדר את הסדרה מחדש, הוא פשוט משדר אותה ללא פרק כזה או אחר. במסגרת הקהילה שלנו, אנחנו דגים אחרי אנשים שהקליטו את הפרקים האלה במסגרת השידור הראשונה שלהם בשנות השמונים והתשעים.

"אני גם מתייחס לסדרות שלא שודרו בטלוויזיה מעל 20 שנה כמשהו נדיר. יש סדרות שלא שודרו מאז תחילת שנות התשעים למשל, והעובדה שיש לי אותן בוידיאו או במחשב מחממת את ליבי.

"מבחינה פיזית, הפריט הכי נדיר שיושב לי על המדף הוא סדרת בובות של הקטקטים משנות השמונים שהגיעה אלי היישר מיפן. במסגרת החיפושים שלי אני גם דג באתרים יפניים ומחפש הזדמנויות. זה דורש הרבה סבלנות וזמן אבל מדי פעם אפשר למצוא מציאות מדהימות של דברים שיצאו בשנות השמונים ומאז נעלמו".

ומה אומרים החברים?

"ההסתכלות הראשונית של כולם היא של 'נו, כבר תתבגר'. אבל כשרואים את האוסף  מול העיניים, הכל משתנה. אין אחד שלא יכול להתחבר למשהו כי בסופו של דבר כולנו גדלנו על אותם מותגים במדינה של ערוץ אחד ואותו שיח ציבורי. כל אחד מוצא את הסדרה שעליה הוא גדל ומתמוגג. לא פעם הגיעו אלי חברים שהרימו גבה אבל התמוגגו כשראו פרק מסדרה שמאוד אהבו בילדותם ופתאום נזרקו 30 שנה אחורה".

כמה כסף אתה משקיע באוסף?

"לא מעט. אני מניח שמדובר בכמה אלפים טובים. ברגע שאתה מחפש פריטים שלא מיוצרים עוד, מן הסתם הערך הכספי שלהם עולה. בנוסף, רוב הסדרות הגיעו מיפן ומדובר בתעשיה לכל דבר. בלוריי של 'המומינים' למשל עולה יותר מ-1,000 שקל.  זה יקר אבל מצד שני אתה מרוויח את הצבעים והחדות שרק בחלומות שלך אתה יכול למצוא".