אין כמעט חולוני שלא מכיר את מתחם "בולה באולינג" שבאזור התעשייה בעיר. בימים של טרום מגפת הקורונה, הגיעו למתחם הכולל 20 מסלולי באולינג, קבוצות של ילדים ובני נוער, משפחות וזוגות. שני עשורים שהמתחם פעל בהצלחה, והיה במשך שנים אחד ממוקדי הבילוי המרכזיים בעיר. אלא שגם הבעלים של המתחם, כמו אנשי עסקים רבים, נקלע להפסדים כלכליים קשים.
המקום הוותיק נקנה לפני שמונה חודשים על ידי אייל דגן. הוא אמור היה להתחיל להפעיל אותו במתכונתו המחודשת ב-15 במרץ, לאחר שהשקיע 200 אלף שקל בחידוש המקום. אלא שאז פרצה המגפה ששיתקה את המשק בישראל במשך יותר מחודשיים. רק בחודש יוני המקום חזר לפעילות, אבל בכפוף להנחיות משרד הבריאות ובמתכונת מצומצמת כאשר כמעט כל העובדים נמצאים בחופשה ללא תשלום.
בימי החופש הגדול מגיעות למתחם קבוצות רבות של ילדים ובני נוער, שממלאים את המסלולים. אלא שבימים אלה התנועה מאוד דלה. "פתחנו את המקום ב-1 ביוני עם עבודה מאוד צולעת. זה לא קל. אנחנו מנסים להתמודד", מספר דגן ל"השקמה חולון", "כיום אנחנו אפילו לא מגיעים לשליש מהעבודה ביחס לכמות שהייתה במקום. אני עובד בידיעה שבכל חודש אני מזרים לכאן כסף מהבית, השאלה היא רק כמה".
דגן, שנמצא בתחום הבאולינג כבר 30 שנה, רכש את המתחם לפני כשמונה חודשים. הוא היה בטוח בהצלחת המקום המיתולוגי. "אף אחד לא ציפה שדבר כזה יקרה", הוא אומר, "זה מקום ייחודי בחולון שקיים כמעט 20 שנה. השקעתי בו כספים ואני מקווה שהמנחוס הזה ייגמר. אני באמת לא מנסה לחשוב כמה זמן זה יימשך, אנשים בסוף צריכים לחיות. כיום באות לפה קבוצות קטנות ומשפחות. חבורות של צעירים באות לפה בשישי בערב. רוב העובדים בחל"ת".
אתה עדיין תמשיך להזרים לפה כסף?
"אני משתדל שלא לחשוב על זה כי זה לא מרים אותך למקום טוב, זה רק יוריד אותי. אני לא אומר שמחר המצב הזה ייעלם, אבל אני מאמין שתוך חודש-חודשיים אנשים יירצו לצאת מהבית".
יש מחשבות על איך לגמור את חודש?
"הולכים לישון עם זה וקמים עם זה, מעט מאוד שעות שינה ומצב רוח לא טוב. זו לא התקופה שהייתי חותם עליה בחיים".
תגובות