ההצגה "הבנות של אבא" של תיאטרון השחר, שרצה כבר כשלוש שנים, מספרת על מסעה של משפחה עיראקית שורשית, שהחליטה בשנת 1941 לעלות לישראל, שהייתה אז תחת שלטון המנדט הבריטי.
במאי ההצגה אורי גבריאל, הוא גם השחקן הראשי בה ובן העדה העיראקית בעצמו. גבריאל מספר כיצד, מיד, עם קריאת הטיוטה הראשונה של המחזה, שנכתב על ידי גילית יצחקי, הוא נזכר בהוריו והחליט לקחת על עצמו גם את מלאכת הבימוי.
"ההצגה הזו מביאה את התרבות שלנו, בני העדה, שהוסתרה במשך שנים על ידי ההורים שלנו, אולי מבושה, אולי מתפיסה אחרת", אומר גבריאל, ומוסיף, "אבל ידענו כילדים, שלא מדברים על העדה, ועם הגיל אתה מבין שאין לך במה להתבייש, אלא בדיוק ההפך, הבאנו עושר תרבותי לכאן וזה מה שאנחנו מביאים למחזה".
המחזאית גילית יצחקי כתבה את ההצגה לאחר תחקיר שערכה במשך יותר מחמש שנים, ולאחר שיחות מקיפות שקיימה עם בני העדה. יצחקי גילתה, כי הבעיה העיקרית הייתה בבושה. "ההורים שלי נפטרו לפני שההצגה עלתה וזה מבחינתי הכאב האמיתי", היא מספרת, "אני בטוחה שהם רואים את ההצלחה של ההצגה וגאים בי".
רוצים להישאר מעודכנים?
אצל גבריאל המצב שונה. אמו הייתה בהצגה וזכתה לראות אותו מגלם את דמותו של אליהו סייג, אב לשלוש בנות בהצגה, והתמוגגה מאושר. "יש עדיין מקומות של כאב, תיסכול וסיפורים שאנשים נושאים איתם וחשוב לתת להם ביטוי, ואני חושב שההצגה הזו מביאה את הביטוי הזה לקדמת הבמה", אומר גבריאל.
"אנחנו נתקלים באין ספור תגובות של אנשים מבוגרים שמגיעים להצגה ודומעים, כשהם נזכרים בחיים שלמים שהם השאירו שם וזה נוגע בכולנו", מוסיף גבריאל ומדגיש כי ההצגה הזו תמשיך להציג ככול שהדבר יתאפשר. "חשוב שיהיה מה לספר לילדים ואני ושב שאנחנו מנגישים את המידע הזה ואת התרבות שלנו דרך זה לקהל הצעיר, שלא מכיר ורוצה לדעת יותר על ההיסטוריה המשפחתית שלו".
ההצגה "הבנות של אבא" תועלה ביום רביעי הקרוב באודיטוריום אניס ביפו
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
תגובות