קרל נטר ייסד את בית הספר "מקווה ישראל" בשנת 1870, בית הספר התפרס על שטח של 2,600 דונם ממזרח ליפו, נטר קיבל את השטח מהממשל העות'מאני בחכירה ל-99 שנים. נטר החליט לפתוח בית ספר חקלאי לאחר שביקר בארץ ישראל שלוש שנים קודם לכן וראה את מצבם של היישוב הישן.
הוא הגיע למסקנה כי לא ניתן יהיה להביא לשיפור במצבם הכלכלי של בני היישוב הישן מבלי שיעברו הכשרה חקלאית. בשנת 1926 נקבר קרל נטר בחלקת קבר ביציאה משטח בית הספר, בצמוד אל דיונות החול, בעקבות בקשתו להיקבר קרוב אל הדיונות. לימים נבנתה עליהן שכונת אגרובנק ונסלל רחוב מקווה ישראל.
שטחו של מקווה ישראל משתרע כיום על פני ארבעה אלף דונם, ועובר בין חולון, אזור ותל אביב, בו לומדים 1,400 תלמידים. כמו כן, בתוך שטח בית הספר מצויים בניינים רבים שנבנו בסוף המאה ה-19 שנשתמרו עד היום.
מערת נטר
במרכז בית הספר מקווה ישראל ניתן להבחין בשרידי מערה קטנה. רבים סבורים כי מדובר בשריד ארכאולוגי מתקופה קדומה. אך למעשה נטר ואנשיו חצבו את המערה בעת ההקמה של מקווה ישראל, היא שימשה עבורם מקום מגורים זמני עד לבניית מגורי הקבע הראשונים של בית הספר.
בית הספר החקלאי מקווה ישראל
הפיקוס העצום
אחד מסמליו המסחריים של מקווה ישראל הוא עץ הפיקוס הבנגלי, שמוצאו מחבל הבנגל שבהודו, אשר ממוקם לפני שדרת הדקלים המובילה אל שער ירושלים. העץ נשתל לפני יותר מ-130 שנים על ידי גננים שהזמין נטר.
העץ הקטן שנשתל גדל באין מפריע למימדים עצומים, כיום שורשיו העבים והמרשימים תופסים שטח רב, זאת אודות ליכולת שלו להסתעף ללא כל הגבלה בשטחים פתוחים באמצעות שורשיו שהופכים לגזעים. הפיקוס הבנגלי של מקווה ישראל זכור כמקום מנוחה עבור התלמידים בתום יום עבודה בחקלאות וכמקום של מפגשים רומנטיים בו התרחשו אין ספור נשיקות ראשונות לאורך השנים.
רוצים להישאר מעודכנים?
סרטים
מקווה ישראל מהווה אזור ייחודי וכפרי בלב המטרופולין התל-אביבי הצפוף. פעמים רבות שימש בית הספר החקלאי כאתר לצילומי סרטי קולנוע. בשנת 1983 עוצבו הבתים של בית הספר החקלאי לכפר חסידי עבור צילומי הסרט "קוני למל בקהיר", ואילו בשנת 2006 הפך עץ הפיקס הבנגלי לתפאורה של הסרט "מחילות".
בית הספר החקלאי מקווה ישראל, אנדרטה על שמו של קרל נטר
תכניות לעתיד
מקווה ישראל המתפרס על שטח עצום של 4,000 דונם בלב גוש דן מהווה יעד נדל"ני יקר. מחקר שבוצע על ידי סטודנטים של בית הספר לעיצוב במכללה למנהל הציע לפתוח את שטחו של מקווה ישראל לציבור ולהפוך למעין פארק. בשנות ה-60 נחקק חוק מקווה ישראל אשר מונע כל אפשרות של פגיעה באדמת מקווה ישראל לרבות הפקעה לטובת בנייה, דבר אשר מונע שינוי בייעודו של השטח.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות עולות יותר ויותר הצעות לשינוי החוק כדי לאפשר בנייה של יחידות דיור על חלק מן השטח הנמצא בין חולון לתל אביב. בינתיים לא נראה כי ייעודו של השטח החקלאי עומד להשתנות, אך אין לדעת מה יהיה בעוד כמה עשרות שנים.
תגובות