ביקור בסוכות השומרונים המרהיבות בחולון. צפו:

הערב (שלישי) יחגגו את ערב סוכות בקהילה השומרונית בחולון בשלל צבעים, בגדי חג מסורתיים ובעיקר בסוכות תלויות מרהיבות ביופיין עם ארבעה מינים ייחודיים. בראיון עם גיא יהושע, חבר קהילה ומדריך מבקרים על חיי השומרונים, הוא מסביר מדוע החג חשוב כל כך לקהילה, מדוע הסוכות תלויות וכיצד השתרבבו לארבעת המינים תפוז ואקליפטוס.

ארבעת המינים כפי שלא הכרתם

איך הגיעו השומרונים לחולון

השומרונים הם שרידים לעם ישראל, צאצאי שבטי מנשה, אפרים ולוי. הפילוג בינם לבין אחיהם בני יהודה (היהודים) החל בתקופת עלי הכהן, ושיאו היה בתקופת מלכות ישראל ומלכות יהודה, כאשר השומרונים (אז מלכות ישראל) סירבו לקבל את ירושלים כמקום הנבחר, ונשארו דבקים בהר גריזים כמקום הנבחר. זהו למעשה ההבדל העיקרי בינם לבין אחיהם היהודים עד היום הזה. הקהילה השומרונית מונה כיום כ-750 נפש, חציים בהר גריזים וחציים בחולון. מיעוט מספרם נובע מעצם דבקותם בארץ ישראל. במהלך המאות ה-19 ספגה הקהילה השומרונית הפרעות ורדיפות מהשלטונות אשר שלטו בארץ ישראל, ולמרות זאת הם לא עזבו את הארץ. הדבר גרם לדילול מספרם עד כדי 150 נפש בלבד.

השכונה השומרונית בחולון נבנתה בתחילת שנות החמישים בדרום מזרח העיר, ברחוב בן עמרם, בעזרתם של נשיא המדינה יצחק בן צבי וראשי העיר חיים קוגל ופינחס אילון וראש הקהילה אז יפת בן אברהם ז"ל.  השכונה פתוחה לביקורי הקהל, בני הקהילה הקטנה שמחים תמיד לארח את תושבי העיר ומבקרים מכל קצות הארץ והעולם. עניין מיוחד ניתן למצוא בשכונה בימי חג הסוכות השומרוני (לוח השנה על פיו נוהגים השומרונים שונה במועדיו מלוח השנה היהודי). בסוכות, מקשטים בני הקהילה את בתיהם במגוון מדהים של פירות, עיטורים וקישוטים.

צפו בחגיגות ובסוכות המדהימות של קהילת השומרונים בחולון:

יהושע, בן 37, הוא מדריך מבקרים בקהילה השומרונית מאז שהיה בן 17. את עבודת ההדרכה ירש מאביו שעדיין מדריך אף הוא.

למה אתם חוגגים את סוכות ערב אחד לפני?
"אנחנו חוגגים בזמן. יש כלל 'לא אד"ו ראש' – כלל של קביעת הלוח העברי שקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע משום שאז יש רצף של שני ימי שבתון האסורים בכל מלאכה, לרבות בישול, ולכן הערב אצלנו ערב החג וזה עתה  סיימנו לתלות את הסוכות בתוך הבתים ומחוץ להם".

מודע אתם תולים הסוכות בתוך הבית ולא בונים אותן על הקרקע בחוץ כמקובל?
"בעבר, לפני למעלה מ-1,500 שנה, הוקמה הסוכה מחוץ לבית, אך הרדיפות, שריפת סוכות והשלכת פגרים לתוכן כדי לטמאן, גרמו שתינתן החלטה של כהן גדול להכניס הסוכה לבית כדי לשמור על יופיה ועל כבודה, בעיני בני הבית ובעיני האורחים הרבים הפוקדים אותה כל ימי החג.

"אנחנו בונים סוכה שהיא מרהיבה ומקושטת. אנחנו מאמינים שצריך להאדיר את הסוכה. אנחנו משקיעים בעיקר בתקרה – חלק בונים אותה בצורה מסוימת, חלק מריבועים, או כל צורה אחרת, עיגולים ומגן דוד".

סוכה בסלון. זכר לימי הפורענות

בשבעת ימי הסוכות מתפללים השומרונים ערב ובוקר בסימן החג. כל משפחה מבקרת את קרוביה ושכניה, ובביקור בסוכת הכהן הגדול מביאים את המעשר הסמלי השני בשנה. "אנחנו מזמינים חברים, קרובים, בני דודים, הסוכות שלנו פתוחות לכל האנשים והקבוצות. לפעמים מגיעות אלינו קבוצות שאני מדריך. כל אדם שרוצה לבוא לסוכה שומרונית מוזמן כמובן", אומר יהושע.

בסוכה נמצאים ארבעת המינים השומרוניים: פרי עץ הדר, כפות תמרים, ערבות נחל, ענפי עץ עבות – ענפים של עצים כמו אקליפטוס עבים מאוד. "אף אחד לא מכריח אותנו לבוא עם אתרוג", מסביר יהושע. "גם לימון הוא פרי הדר ולא צריך 'לבזבז' הרבה כסף עבורו.

העלייה להר גריזים

בנוסף לסוכות הפתוחות לציבור בחולון, הקהילה השומרונית תקיים את חג העלייה לרגל להר גרזים במשך בכל ימי החג. בלילה נאספים אנשי הקהילה בבית הכנסת הגדול על הר גריזים ולקראת השעה  ארבע וחצי לפנות בוקר מתקיימת תפילה בת שעתיים. המשתתפים לבושים כותונות וטליתות עם אבנטי בד המייצבים את הלבוש, ופוסעים אל פסגת ההר, מרחק של כ-300 מטר.

"המתפללים מגיעים לפסגה ונעצרים ליד האבנים שהניח יהושע בן נון כיסוד למזבח הראשון. במקום נערכת התפילה הגדולה. לאחר התפילה הארוכה, חוזרים שומרוני חולון לבתיהם, ואו אז נוהגת המשפחה להתרווח סביב שולחן החג בבית וליהנות ממטעמי שבת", מסביר יהושע. "כאן בולט ההבדל היחידי בין שבת לחג. כשהחג חל באחד מימי החול, מתירים שימוש ברכב הנהוג בידי זר כדי להביא את הזקנים והנכים אל הפסגה. כשהחג חל בשבת, אין מתירים שימוש ברכב".