הכירו את סיירת המתנדבים של הסבים והסבתות בחולון. קבוצת "סבא וסבתא – הסיפור האמיתי" כבר מונה עשרות חברים והם לא נחים לרגע. עבורם התרומה לקהילה היא הדלק לחיים והם עסוקים בסריגה של כובעים וצעיפים לילדים המאושפזים בבית החולים וולפסון, בארגון פעילות ליל סדר בגן ילדים ובביקור קשישים עריריים בבתיהם. "התנדבות לא שייכת לגיל אלא לאופי" קובעת אחת ממנהלות הקבוצה, אתי מושקוביץ.
ביום שלישי נערך במתנ"ס שבשכונת נווה ארזים אירוע ההשקה הרשמי של הקבוצה "סבא וסבתא – הסיפור האמיתי". מעתה ייערכו מפגשים קבועים לחברות וחברי הקבוצה מדי שבוע במתנ"ס שיכללו ערבי תרבות ועיון. כמו כן, חברי הקבוצה ייקחו חלק בארגון טקס ערב יום השואה הקרוב ביחד עם הצעירים.
איך נולד הרעיון להקמת הקבוצה? "אני כבר הרבה זמן בתוך הדבר הזה", מספרת מושקוביץ, אם לשלושה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. "אני חברה בקבוצה גדולה של הרבה גמלאים מהארץ שנקראת 'סבא וסבתא הסיפור האמיתי', ויש לה פעילים בהרבה מאוד ערים. יום אחד אחת החברות שגרה בחולון ביקשה שתהיה פעילות גם כאן. שאלתי איך ניתן לפתוח קבוצה כזו בחולון, והציעו לי לנסות בפייסבוק. פרסמתי מודעה וככה נוצרה הקבוצה שלנו".
בהמשך הדרך שתי חברותיה של מושקוביץ, מרים פלוגר ורינה דניב, חברו אל המיזם ההולך ומתגבש. מאז השלוש מנהלות יחדיו את הקבוצה שמייצרת פעילויות ותוכן עבור אוכלוסיית הסבים והסבתות של חולון ושולחת מתנדבים התורמים לקהילה בכל מיני דרכים. כיום הקבוצה מונה כ-80 חברים והמקימות שואפות עוד לגדול.
"אתי התחילה עם הסיפור הזה, אני נכנסתי לעניין אחר כך", נזכרת רינה דניב. "התחלנו לחשוב מה אפשר לעשות כאן ואילו פעילויות ייעשו בחולון". התקווה של המקימות היא לגדול ולהתפתח עוד. "אנחנו רוצים שיהיו אצלנו כמה שיותר מתנדבים", אומרת דניב. במהלך השיחה חוזרות מנהלות הקבוצה ומדגישות כי אין אצלן מגבלה של גיל. יחד עם זאת, קיים תנאי קבלה אחד לקבוצה והוא: להיות סבא או סבתא.
"אין מענה קהילתי לאוכלוסיה המבוגרת", אומרת מושקוביץ, "וכל דבר כזה עולה כסף. אנחנו באות ומחפשות מתנדבים שייתנו לנו פעילויות ללא כסף. עד היום לא יכולנו לעשות הרבה כי לא היה לנו מקום מסודר להיפגש בו עד שברשת קהילה ופנאי הציעו לנו לקבל את מתנ"ס נווה ארזים".
איפה כבר הספקתן להתנדב?
"קיימנו פעילויות שבה קבוצה של סבתות הלכו לשיר במעון יום לקשיש, שתלנו שתילים בט"ו בשבט במתחם גן סיפור ביחד עם הילדים, לאחרונה סיימנו לסרוג כובעים לפגייה של בית חולים וולפסון. לקראת יום המעשים הטובים פניתי אל מחלקת הילדים של בית החולים וולפסון ושאלתי אותם מה אפשר לתת להם. החלטנו לסרוג עבור הילדים החולים כובעים, צעיפים ובובות. אנחנו גם נדאג לבוא אישית, אחת אחת, ולתת לכל ילד ישירות את המתנה. זה כיף לנו שאנחנו יכולות לתרום, כיף לשמח ילדים חולים", קובעת מושקוביץ.
ומה בתכנון?
מושקוביץ: "לבקר קשישים עריריים בבתים, לטפל ולעזור להם, לשבת ולדבר איתם. זה הפרויקט הבא שלנו. אולי בעתיד גם נלך להתנדב במעון לנשים מוכות.
דניב: "אני חשבתי אולי להקריא ולספר סיפורים בקבוצות, בינתיים זה עוד לא הסתדר. אנחנו רוצים לארגן הרצאות של העצמה נשית ועוד".
תגובות