בתחילת חודש פברואר האחרון אושפזה גלינה ליינסקו אושפזה במחלקה האורטופדית בבית החולים וולפסון עקב שבר בקרסול. ליינסקו נפלה בבית מעסיקתה הקשישה שעימה התגוררה בשנתיים האחרונות. אולם, על אף הטיפול הרפואי שקיבלה, העניינים עבורה החלו להידרדר – כל גורמי הטיפול האפשריים הכוללים את משפחת הקשישה, חברת הסיעוד, התאגיד וחברת הביטוח, התנערו מכל אחריות או מעורבות בעניינה.
ליינסקו היא עובדת זרה חוקית מאוקראינה, בת 43, העובדת כמטפלת בקשישה דרך תאגיד מוכר. לאחר תום הטיפול הרפואי בה במחלקה ולאור מצבה התפקודי החדש המחייב אותה שלא לדרוך על רגלה למשך חודש, הומלץ על שחרורה לשיקום אורטופדי. כיוון שהפגיעה ברגלה התרחשה במקום עבודתה, נמסר לה על ידי הקופה המבטחת כי השיקום שלה מותנה בחתימת המעסיק על טופס פגיעה בעבודה המאפשר מימון הוצאות אשפוזה, לרבות העברתה לשיקום. אולם, בני משפחת המעסיקה לא שיתפו פעולה, סירבו לחתום על טופס הפגיעה ואף התנגדו לקליטתה בחזרה לביתם שנחשב למקום מגוריה היחיד.
בנוסף, כל גורמי הטיפול האפשריים הכוללים את חברת הסיעוד, התאגיד וחברת הביטוח התנערו מכל אחריות או מעורבות בעניינה. כתוצאה מכך, לייסנקו שהתה עם חוסר אונים ניכר, אי ודאות לגבי עתידה הרפואי והתעסוקתי בארץ זרה ללא שפה וללא מערכות תמיכה כלל. יותר מכל דאגה מי יממן עבורה את הטיפול השיקומי שלו היא זקוקה בהיעדר קורת גג תומכת ותמיכה.
כל שנותר ללייסנקו לעשות הוא לפנות לעובדת הסוציאלית של המחלקה, בתקווה שתהווה עבורה עוגן תמיכה ותסייע במציאת פתרון למצוקה קשה אליה נקלעה.
גב' עולא אבו חלאוה, עובד סוציאלית במחלקה האורטופדית בבית החולים, פעלה ללא לאות במסירות, נחישות ודבקות רבה כדי לסייע ללייסנקו. היא המליצה על אשפוזה באשפוז סוציאלי הגנתי במחלקת כירורגיה א', עירבה את היועץ המשפטי של בית החולים ובשיתוף עימו סנגרה עליה וייצגה אותה במחלקת תביעות לתאונות עבודה במוסד לביטוח לאומי, עד להשגת יעדה והפעלת חוקר מטעם המחלקה לטיפול במקרה.
בסופו של טיפול ארוך ומסור, התקבל מכתב החלטה ראשוני מהמוסד לביטוח לאומי המעביר את אחריות מימון השיקום של לייסנקו אל הקופה המבטחת עד לסיום הדיון בתיקה. כעבור חודש ימים של עבודה אינטנסיבית של עולא, אושר ללייסנקו שיקום על ידי הקופה וכמוכן מימון הוצאות האשפוז מיום קבלתה בבית החולים.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
איזו מלכה העובדת הסוציאלית … אני בהלם שאין פה אף תגובת פירגון … רק ביקורת יודעים להשמיע אבל לפרגן לעובדת סוציאלית – קשה קשה באצבעות , מרגיז
חולונית
כל הכבוד לעובדת הסוציאלית המקסימה.מרגש!!!
נורא להרגיש נטוש,בארץ זרה,ללא משפחה ומערך תומך ודווקא כאן נכנסה לתמונה העוסית שהגדילה ראש והפכה
הרים וגבעות כדי לעזור.כן ירבו כמותך אנשים עם לב חם
חמלה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
גאה בעמיתה שלי.אבל גם לא ברור לי מדוע בכלל התעוררה הבעייה. הן הרי מבוטחות,העובדות הזרות. יש להם את כל התנאים של מטפלת ישראלית.על משפחת בקשישה כלל אינני תמהה. מכירה משנותי הרבות בתחום משפחות נצלניות. מדהים שהתאגיד ולוחברת הסיעד לא דאגו לה. הם גםעל תקן מעסקים. מופרש כסף ממשכורתה לשם כך
תמי
כל הכבוד לעובדת הסוציאלית. מרגש ומחמם את הלב שהתגייסה ופעלה במרץ ובמסירות ולא התנערה מה עובדת הזרה, למרות שכל השאר גן התנערו. אני מקווה מאוד שיודעים להעריך את העבודה הנפלאה שלך במקום עבודתך, ומאחלת לך בריאות, פרנסה טובה ואריכות ימים.