אמו של סמ"ר גל בסון ז"ל: "אוהבת בלי סוף ומתגעגעת יותר ויותר"

משחק כדורסל לזכרו של גל בסון ז"ל, תושב חולון, לוחם סיירת יהל"ם, שנהרג במבצע צוק איתן, יתקיים הערב (19:00) בהיכל טוטו בחולון. המשחק יתקיים בין קבוצת חבריו ממגמת הכדורסל בתיכון – "החברים של גל', לבין קבוצת הנוער של הפועל חולון הנקראת על שמו, "הפועל גל חולון".

סמל-ראשון גל בסון, שהיה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-25 החודש, היה לוחם בחיל ההנדסה. נהרג במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה. כזכור, בחודש יוני 2014 גבר ירי הרקטות מרצועת עזה לישראל ובעקבותיו יצאה ישראל למבצע צוק איתן נגד החמאס באזור עזה. המבצע החל ב-8 ביולי בהפצצות מן האוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור. ב-25.7.2014, על הצוות של גל הוטלה משימה לפתוח ציר באזור בית חנון, גל התנדב לצאת למשימה עם עוד שני חיילים. שניות אחדות מהרגע שהם התמקמו, נורה לעברם טיל נ"ט (נגד טנקים) שפגע בהם. גל נפל בקרב.

בסון נהרג שלושה חודשים לפני שחרורו הצפוי משירות סדיר, בהיותו בן 20 שנה. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון והועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו. כמה ימים לפני נפילתו נהרג בקרב סמל ראשון בניה רובל, שניהם תושבי חולון, חברים וספורטאים. בקרב נהרג גם סמל ראשון אברהם (אבי) גרינצויג.

תלמידי מגמת תקשורת, וידאו ותוכן מבית ספר עתידים בחולון, יצרו קליפ לזכרו של גל:

קרוביו וחבריו של גל בסון תיארו את דמותו כ"מלח הארץ ואידיאליסט, דוגמה ומופת לכל נער וילד". על פי דודתו אורית, "הוא היה ילד משכמו ומעלה והיווה גאווה רבה לכל המשפחה. לעולם נזכור אותו כגיבור שיצא לקרב מתוך ידיעה שהוא מסכן את חייו". איריס ויוסי, חברים קרובים של ההורים, הוסיפו כי בסון "היה חדור מוטיבציה לשרת בקרבי, זה היה בראש מעייניו. כולנו היינו גאים בו".

רותי אנזל, מנהלת תיכון עתידים שבו למד בסון, סיפרה על "נער שקט ונעים הליכות. כל מי שהכיר אותו לא יכול היה שלא לצלול לתוך עיניו הטובות וישר נשבה בקסמו. בדרכו השקטה הוא סחף אחריו את כולם – מורים ותלמידים כאחד. זה אסון נורא למשפחה המקסימה, לחבריו ולכל משפחת קמפוס קריית שרת. הכאב הוא עצום ותמונתו של גל מחייך לא מצליחה למוש מעיני ומליבי".

גל הותיר אחריו הורים – פנינה ואלי, אחות קטנה (13) ואח גדול (23), ששירת אף הוא כחייל מילואים באזור עזה בזמן המבצע.

פנינה אמו כתבה השבוע פוסט לזכר בנה: "שבת בבוקר, נוסעת לתל אביב וברדיו מנגנים שירים ישראליים-ישנים, כאלה שמשמיעים בדרך כלל ביום הזיכרון. חושבת לעצמי שזה בדיוק מתאים לרגשות שמתחוללים בי פנימה. היום, 22.12 – תאריך יום הולדתו של גל. גם אחרי שיצאתי מהאוטו המשיכה להתנגן בראשי שורה מהשיר 'ואותו שמאז נעלם ולא שב, אהבנו באלף גוון'. גל, ילד שלי אהוב, אוהבת בלי סוף ומתגעגעת כל יום יותר ויותר".