כשפקחתי עיניים בחדר המיון, ראיתי אותו לצידי. הוא היה בעיצומה של הבדיקה, הקשיב לסטטוסקופ ונראה חמור סבר. כשהבחין שהתעוררתי, לחץ את ידי בחוזקה. "אתה תעשה בעיות ואני אפתור אותן", אמר לי ברוך, "תהיה רגוע, אני כאן".
לרופאים שסביבו הוא נתן שלל הוראות, מהן הבנתי רק "צנתור", "דחוף" ו"טיפול נמרץ". כשהמיטה שלי התגלגלה לכיוון המחלקה, הוא ליווה אותה כאחרון הסניטרים, נותן הוראות, מדבר בטלפון, משגיח ומפקח. בימים שאחרי, הוא הגיע לבקר אותי בכל רגע פנוי שהיה לו, ולא היו לו הרבה.
כן, זה היה ד"ר ז'ק אשרוב. איש שכולם אהבו לאהוב, רופא מעולה. רבים חייבים לו את חייהם, וזו ממש לא קלישאה. ד"ר אשרוב ("תקרא לי ז'ק"), רופא בכיר, מומחה שניהל את המיון הכי עמוס במדינה, זה של המרכז הרפואי וולפסון שנים רבות. אבל בראש ובראשונה, הוא היה בן אדם מדהים. איש צנוע, נעים הליכות, מאיר פנים, בעל ידע בלתי נגמר, הרופא שלעולם לא ייתן למטופל שלו תחושה שאצה לו הדרך.
רבים באזור ומחוצה לו הכירו אותו. גם מי שטופל על ידו וגם מי שקרוב משפחתו טופל תחת ידיו המסורות. כי לכהן כמנהל המיון של "וולפסון", זו לא עבודה, זו שליחות. ד"ר אשרוב מילא אותה כל אותן שנים באהבה גדולה ובלי חשבון לימים ולשעות.
ההיכרות שלנו החלה דווקא בכדורגל, כי ד"ר אשרוב זה מכבי יפו של ימיה הגדולים. ישבנו יחד ביציע ושמעתי ממנו הסברים מלומדים על המשחק, על השחקנים ועל מה שקורה אצלם בגוף במהלך המשחק.
רוצים להישאר מעודכנים?
בהמשך, ההיכרות העמיקה, תיאמנו והצטרפתי אליו כדי ללוות אותו ולהכין כתבה על יום בחייו כמנהל המיון. האמת? כבר לפני הצהריים הייתי מותש. נגררתי אחריו מכאן לשם בלי רגע של מנוחה וגם כשהכריז על הפסקת קפה של חמש דקות, דהר אחרי חצי דקה למעמקי המיון פנימה, כי "הגיע מקרה שאני חייב להיות לידו".
האמת? לא הבנתי איך האיש חי. אין לו רגע דל. טלפונים בלי סוף, התייעצויות, חוות דעת, ריצות ממיטה למיטה במחלקות המיון השונות, בדיקות, הנחיות, אזעקה מחדר הניתוח למקרה מסוים ואירועים בלתי פוסקים. מנוחה לרגע? קפה? הצחקתם, כי לד"ר אשרוב לא היתה ולו חצי דקה פנויה וזה כמובן ביום שגרתי, משהו רגיל, בלי אירועים מיוחדים.
לאורך השנים הבנתי שמה שאני יודע וחושב עליו, יודעים וחושבים גם האחרים. האישה שהוא טיפל במסירות באמה הקשישה, האמא שהגיע מבוהלת עד אימה עם הילד הפצוע למיון, המכרים והחברים שהתקשרו בבהלה כי קרוב משפחה שלהם נמצא בדרך למיון, וכל אותם המונים שכל הזמן פנו, שאלו וביקשו עצות וחוות דעת. כולם זכו למענה מהיר, סבלני ומנומס בכל יום ובכל שעה.
בשנים האחרונות, אחרי שפרש מהמיון, דווקא הוא היה זה שפנה. התקשר מיוזמתו, התעניין בבריאות, שאל, נתן עצות וחוות דעת כמו תמיד. "תשגיח על עצמך", הורה לי בקפדנות מי שהציע תמיד לכולם להיות רגועים, לנוח, לשמור על הבריאות, "מה שעברת לא קל, ולא כדאי לריב עם הבריאות".
ואז, הגיע הבשורה הקשה. האיש שסייע לרבים כל כך לשמור על חייהם, הלך לעולמו באופן טראגי.
זהר גולדפרב גולן
ת.נ.צ.ב.ה.
טובה בן ששון
יהי זכרו ברוך אבדה גדולה
טובה
עצוב וכואב יהי זכרו ברוך
נורית
נורית, ד"ר ז'ק אשרוב היה הרופא שלי לפני שלושים שנה, רופא המסביר פנים לפציינטים שלו עצוב מאד. יהא זיכרו ברוך לעד.