קרן אשכנזי, הסובלת מלקות ראייה, יושבת חודשים שלמים בבית ומתקשה למצוא מקום שיעסיק אותה. "נהיה איתך בקשר", אומרים לה בראיונות העבודה שמסתיימים בלא כלום. אבל אשכנזי, תושבת חולון בת 36, לא מוכנה לוותר עד שתמצא עבודה ומשוכנעת: "בגלל הלקות שלי לא מקבלים אותי".
אשכנזי סובלת מגלאוקומה בעיניים. המגבלה הפיזית שלה לא מנעה ממנה לנסות ולקבל הזמנות שווה בתחנות השונות בחייה. כך למשל כשקיבלה פטור משירות צבאי עקב מוגבלותה, היא ניהלה מלחמה כדי שתוכל לשרת בצבא. "אני מאוד רציתי להתגייס", משתפת אותנו אשכנזי, "ולמרות ששחררו אותי, נלחמתי להתגייס. בסופו של דבר התנדבתי לשירות צבאי של שנה בקריה, שם ביצעתי תפקיד אדמיניסטרטיבי בלשכה של סגן אלוף, זו היתה תקופה ממש קסומה". אשכנזי מספרת כי רצתה לשרת שירות מלא של שנתיים ומפקדה אף תמך בכך, אולם עקב עודף במתנדבים שהיה באותה עת בצבא היא שוחררה לאחר שנה.
מאז ועד היום, מנסה אשכנזי להשתלב בשוק העבודה בתפקידים אדמיניסטרטיביים ובשירות לקוחות. בין היתר עבדה באגודה למען החייל כמתרימה טלפונית ובחברת יס כמתאמת פגישות. היא משתפת אותנו כי היא מתקשה למצוא מקומות עבודה שמסכימים להעסיק אותה, ובפעמים רבות מדובר במשרות זמניות ללא ביטחון תעסוקתי. "עבדתי שנתיים בבנק כעובדת חברת כוח אדם. ביצעתי שם עבודות אדמיניסטרטיביות, לא רצו לתת קביעות וחיפשו סיבות לפטר", היא אומרת ומציינת כי לצערה, יש הרבה מעסיקים שנרתעים מלהעסיק בעלי מוגבלויות, דבר אשר מהווה עבורה ועבור דומים לה קושי רב במציאת עבודה. "אני חושבת שיש לי יחסי אנוש טובים ואוזן קשבת. חבל שבגלל כל מיני סטיגמות ודעות קדומות, מפסידים אותי ואת שכמותי".
לבסוף, הצליחה אשכנזי למצוא משרה בחברת "כל יכול" אשר מתאפיינת בהעסקת אנשים המתמודדים עם מוגבלויות שונות. במסגרת עבודתה, נתנה אשכנזי שירותי סקרים לחברות ולארגונים חיצוניים, בהם גם עיריות שונות בארץ. כשכבר היה נראה שהכל מסתדר, חלה ירידה בכמות הפרויקטים של החברה ועקב כך היא נשארה ללא עבודה. "הושיבו אותנו בבית כי לא היתה עבודה", היא אומרת בעצב ומייחלת למשרה הבאה.
בחצי השנה האחרונה אשכנזי יושבת חסרת מעש בין ארבעת קירות ביתה ואת שאר זמנה היא מבלה בהליכה לראיונות עבודה שמסתיימים בלא כלום ושבסופם, לדבריה, תמיד נאמר לה "נהיה איתך בקשר". חרף זאת, היא מסרבת בכל תוקף להישאר מובטלת. דף הפייסבוק "סיכוי שווה" פרסם פוסט אודותיה, הביטוח הלאומי ושירותי הרווחה ניסו לעזור לה אך ללא הצלחה. "יש את הרווחה ואת הביטוח הלאומי שעוסקים בזה. אלה שני הגופים המרכזיים. מה שנאמר לי מהרווחה זה שכבר קיבלתי מהם את כל השירותים האפשריים ושאין להם יותר אפשרות לעזור לי. אין להם הרבה מה להציע לי היום. בביטוח הלאומי נאמר לי שאם לרווחה אין מה לעשות, אז גם להם לא. אני כיום בין הפטיש לסדן. אני מאוד רוצה לעבוד, מאוד ואני אובדת עצות. אני לא יודעת למי לפנות כיום".
אשכנזי לא מתכוונת לוותר עד שתמצא עבודה ומעידה על עצמה שהיא בעלת מוסר עבודה גבוה, יכולת למידה והסתגלות מהירה ומוטיבציה רבה. היא תשמח לעבוד בכל מקום אשר מעוניין להעסיקה. היא רוצה להישאר אופטימית ומשגרת מסר לבעלי מוגבלויות: "תילחמו, אל תרימו ידיים. אנחנו שווים בין שווים וכל מה שאנחנו רוצים זה שיקבלו אותנו וייתנו לנו הזדמנות. אם זה במעגל העבודה או במעגל החברתי, אנחנו כמו כולם. אז אל תוותרו על השאיפות שלכם ועל החלומות שלכם".
תגובות