"היו אלה שישה ימים של סיוט שאני לא מאחלת לאף אמא לעבור", פותחת סיגלית לירז, נשואה ואם לשני ילדים המתגוררת בחולון. "אני אמנם אמרתי כן לטיול של נועה להודו, אבל אילו ידעתי איזה סיוט הילדה שלי ואנחנו נצטרך לעבור, אולי לא הייתי מסכימה לטיול הזה".
סיפורים על מטיילים ישראלים צעירים שנקלעו לצרות במסעותיהם והחילוצים ההרואיים שהגיעו בעקבות תאונות, מפגעי טבע ואחרים, מוכרים לכולנו. ישאל גם ידועה בכוחות החילוץ שלה ובסיוע ההומניטרי שהיא מגישה במקרים של רעידות אדמה, התפרצויות הר געש ואסונות טבע אחרים ברחבי העולם, אבל אמא סיגלית מחולון לא האמינה שבתה נעה תיכנס אף היא לסטטיסטיקה הזאת כאשר נקלעה לסופה קשה באזור ההימליה בצפון הודו.
נועה לירז עשתה את המסלול המוכר של צעירים רבים בישראל. סיימה תיכון, התגייסה לצה"ל ועם שחרורה ציפתה כבר לטיול של "אחרי צבא". בהתייעצות עם אמה, עו"ד סיגלית לירז, החליטו השתיים על הודו כיעד שפוי, "ואני עוד אמרתי לעצמי, נו, היא בת 22 שתצא ותלמד קצת על העולם, מגיע לה", מספרת סיגלית.
נועה בחרה להתחיל את הטיול דרך עמותת "לוחמים ללא גבולות", שהוקמה על ידי מספר קצינים, בוגרי יחידות מובחרות ומטרתה התנדבות הומניטרית במדינות העולם השלישי כחלק מהטיול הגדול אחרי צבא, תוך כדי תרומה אמיתית לאוכלוסיות נחשלות ושיפור התדמית של צה"ל והמדינה בעולם. נועה האמינה שבדרך זו תקבל ערך מוסף משמעותי ל"טיול הגדול".
הטיול החל במנאלי בהודו, כאשר במשך שבועיים לימדו המתנדבים מישראל את המקומיים קרוא וכתוב ועזרו להם לשפץ ולשפר את סביבת המגורים. לאחר כשבועיים של התנדבות בחרה נועה להמשיך את הטיול עמוק לתוך צפון הודו. " זה היה ביום חמישי לפני שבוע", משחזרת סיגלית, "נועה הודיעה לי שהם נוסעים לאזור ללא קליטה. הם יצאו ביום שישי בבוקר לנסיעה של 13 שעות ברכבי שטח, והיא הבטיחה שכשיתמקמו ותוכל, היא תתקשר אלי".
בינתיים התחילו להגיע דיווחים על עשרות מטיילים ישראלים שנתקעו באזור מנאלי לאחר שבימים האחרונים השתוללה שם סופה קשה, הגשמים העזים גרמו לחסימות דרכים ולמפולות מסוכנות. "דאגנו מאוד כיוון שמטיילים ישראלים דיווחו ברשתות החברתיות על מזג אוויר קיצוני וקר מאוד, גשמים ללא הפסקה, קריסת גשרים, מפולות בוץ וסלעים וכמובן שלא היה קשר רציף", מספרת סיגלית. "נועה שהתה בכפר קאזה באזור ההימליה בצפון הודו, שם היו כ-20 ישראלים ומאנשים שדיברנו איתם התברר שתנאי המחיה הבסיסיים שם טובים והם התבקשו להמתין עד לפתיחת הדרכים המרכזיות. אם יהיה צורך, נאמר, יבוצע גם חילוץ שלהם בסיוע מסוק.
"יצרנו קשר כל ההורים עם חברת הביטוח ועם חיליק מגנוס המחלץ הידוע והם הרגיעו אותנו. במהלך כל הימים הקשים הללו וללא הפסקה, ליווה אותנו הצוות של חיליק מגנוס בארץ ואת הילדים בהודו. הם ליקטו מידע והעבירו אותו בצורה מדויקת, אמינה, מובנת ומרגיעה. הם יצאו לשם במשלחת כדי לחלץ עשרות ישראלים שהמתינו להם. לאחר ארבעה ימים הצליח להגיע אל קבוצת הישראלים צוות של מקומיים בהנחיית מגנוס שנתן להם טלפון לווייני להתקשרות. בד בבד הם הצליחו ליצור קשר עם הילדים והנחו אותם איך להתנהל וכיצד לפעול וכשהיה צורך אף קישרו בין הרופאה שלהם בארץ לבין מי שחש פחות טוב. נועה התקשרה אלי למסור שהכל בסדר ושהם ממתינים לחילוץ שהתבצע במשך יומיים עד שהגיעו למאנלי, שם הבינו עד כמה הם היו ברי מזל כיוון שהם הצליחו למצוא מחסה אצל מקומיים שאירחו אותם, מה שלא קרה לחלק מחבריהם".
בסופו של החילוץ הגיעו נועה וחבריה, ביום שישי האחרון, בשעה 23:00, בבטחה למנאלי. באופן מפתיע, לאחר התאוששות קצרה הודיעה נועה לאמה: "אני חייבת להמשיך את הטיול, אחזור עוד שבועיים".
הבוקר (שלישי) סיגלית מצפה בקוצר לנחיתה של נועה בישראל בשבוע הבא, והיא אומרת באנחת רווחה: "קיבלנו מתנות גדולות מהאנשים-מלאכים שהצילו את הבת שלי וילדים אחרים". במקביל, יש כמה תובנות שחשוב לה להעביר הלאה למטיילים ולהורים שנשארים בבית: "רצוי מאוד לצייד את הילדים שיוצאים למסעות בעולם בטלפון לווייני. כמה שזה יקר זה שווה הרבה, כי מכשיר כזה מאפשר לך לדעת היכן הילד נמצא. חשוב מאוד שהילדים ייסעו ברכבים השייכים לחברות מוכרות, שיבדקו אותם לפני, את תנאי השטח ואת ערנות הנהג. צריך להתעקש לדעת עם מי הם נוסעים ולהחליף בין המטיילים טלפונים של החברים וההורים. אם לא היו לי הפרטים האלו היה מאוד קשה לאתר את נועה. חשוב גם להיכנס לקבוצות פייסבוק של מטיילים ישראלים במדינה שבה הילד מטייל כדי שיהיה מעקב אחרי תנועתו".
וסיגלית מסכמת: "הכוונה היא לא להכניס את ההורים לחרדות אלא ללוות את הטיול. אתם חייבים להיות חלק ממנו כי אם חלילה קורה משהו, הזמן הוא משמעותי ואל תסמכו על הילדים במאה אחוז למרות שהם גדולים. לוו אותם ותהיו להם לעזר. צריך תמיד להזהיר את הילד מסכנות של אלכוהול וסמים. הילדים שלנו חושבים שאם היו בצבא, אז הם גיבורים גדולים".
תגובות