"כל מה שאני מבקשת הוא שבני יישאר במוסד. אני פוחדת שירצח מישהו מבני המשפחה, אבל עיריית חולון בשלה – דורשת מאיתנו כספים, ואם לא נשלם, הוא יחזור הביתה ויהיה רצח. שלא תגידו שלא אמרתי – הכתובת על הקיר". כך אומרת תושבת חולון על בנה, בן ה-16.
התשלום שנדרש מההורים, תושבי חולון, עומד על חוב של 20 אלף שקל, כך על פי עיריית חולון, הוא בגין שהותו של הבן במוסד לנוער בסיכון במרכז הארץ. לזוג ההורים עוד שני בנים, (15 ו-13), האם, בת 38, מטפלת בקשישים, האב מלגזן. משכורותיהם הנמוכות לא מאפשרות להם לשלם עבור שהותו של בנם במוסד. הטריגר שבגללו נשלח למוסד היה מסוכנתו לבני המשפחה. לאחר שאיים לרצוח את אחיו ואת הוריו, לא נותרה להם ברירה אלא להוציאו מהבית אל מסגרת טיפולית מתאימה. אלא שההורים לא היו מוכנים לדרישת התשלום עבור שהותו במוסד ועתה נאמר להם בעירייה כי הם לא ישלמו את החוב, יוצא בנם מהמוסד ויחזור לגור בבית המשפחה בחולון, תוך שסכנת חיים מוחשית תרחף מעל ראשי בני הבית האחרים.
"בגיל שנתיים הבן שלי אובחן כבעל פיגור קל. הוא סבל מעיכוב בהתפתחות השכלית. כשאמרו לי בבית החולים שניידר לילדים, זה לא משהו של אקמול, הילד שלך מפגר, הרגשתי שהשמיים נפלו עלי", מספרת האם. "כאשר סיים את הגן, החל ללמוד בבית הספר עמל לחינוך מיוחד בחולון, היכולת הוורבלית שלו היתה מצוינת אך עד גיל 15 לא הצליח ללמוד קרוא וכתוב והוא מתקשה בפעולות בסיסיות וצריך עזרה תמידית".
תופעות האלימות והמסוכנות החלו להופיע אצל הבן בגיל 13. "הפעם הראשונה", מספרת אמו, "היתה כשהחליט לקפוץ אל כביש הסואן. הסברנו לו את המשמעות אך הוא לא הבין מה הוא עשה. מאז חיינו הפכו לסיוט, כל פעם הוא בא אלינו בדרישות וכשהוא לא מקבל אותן, הוא מתנהג באלימות. חיינו הפכו לגיהנום. יום אחד הוא שבר שולחן ללא סיבה, היו לילות שלא ישן ישן ואיים לקפוץ מהחלון. האיומים עלינו החלו להיות רציניים וכשאמר לי, אם לא תקני לי שווארמה, אני ארצח אותך, נבהלתי ונכנסתי לפאניקה. ביקשנו הדרכת הורים כדי לדעת איך להתנהג במצבים כאלה. הוא דקר אותי בסכין וכשפנינו למשטרה, אמרו לנו, 'זה ילד עם פיגור, תוציאו אותו מהבית'. פסיכיאטר רשם לו כדורים, אבל גם זה לא עזר והוא היה הופך את הבית. כל הבית רועד ממנו".
נקודת המפנה בחיי המשפחה הגיעה באפריל אשתקד, בחג הפסח. "הוא איים שירצח את כולנו אם לא ניקח אותו לספארי. כשהגענו לשם הוא שינה את דעתו והשיגעון אחז בו. הוא החל לזרוק אבנים ולהתפשט לעיני כולם ואף היכה אותי", מספרת אמו. בעקבות המקרה אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בבית ים, "וגם שם תקף את אביו וכמעט גרם למותו. בבית החולים הודיעו לי שהוא מסוכן לציבור ונתנו לי מכתב לרווחה שמורה על אשפוזו הדחוף. הם אמרו, 'אם לא יאושפז, הוא ירצח מישהו ויבצע משהו מסוכן".
מכאן הגיעה האם למחלקת הרווחה בעיריית חולון, שם המליצו לה על מוסד מתאים לנוער בסיכון. "הוא שהה שם בתחילה מספר ימים וכשחזר הביתה, שוב היה גיהנום. דרשתי מהרווחה שיאשפזו אותו והם שלחו אותו שוב למוסד ויידעו אותי שקיצבת ביטוח הלאומי תעבור ישירות כתשלום למוסד ושנצטרך לשלם סכום סמלי לעיריית חולון".
עד כאן נראה היה כי בעיותיה של המשפחה מחולון נפתרו, אולם האם מספרת כי "מאז כניסתו למוסד של בני נעלמו עקבותיה של העובדת הסוציאלית, עד שיום אחד צלצלה אלי והודיעה שיש לנו חוב ענק של קרוב ל-20 אלף שקל. לדבריה, היינו צריכים לשלם קרוב ל-2,100 שקל מדי חודש למוסד, אבל חשוב לי לציין כי מעולם לא נשלחה אלינו דרישת תשלום".
כשפנתה האם אל מחלקת הרווחה והסבירה שאין ביכולתה לשלם את החוב, נאמר לה, לדבריה: "אם אין לכם כסף לשלם, תחזירו את הבן הביתה". "הגעתי עם תלושי השכר שלי ושל בעלי כדי להראות להם שאנחנו לא מסוגלים לשלם חוב כזה, בערב החג קיבלנו מכתב שבו נאמר כי הורידו את סכום החיוב החודשי מ-2,100 שקל ל-700 שקל, אך את החוב של 20 אלף שקל עלינו לשלם, אחרת ילדכם יוחזר הביתה".
האם מציינת כי מאז שבנה שוהה במוסד, מצבו התייצב אך אין באפשרות המשפחה לשלם את החוב הגדול, שעליו, לדבריה, כלל לא ידעו. היא פנתה אל העובדת סוציאלית והסבירה כי אי אפשר להחזיר את בנה לבית בשל איומי הרצח. "אמרנו לה, תחתמי שאם יהיה רצח את תהי אחראית. היא לא היתה מוכנה. אנחנו אובדי עצות ומתחננים, אבל בעיריית חולון לא מקשיבים – אם אין לך כסף, אתה יכול להירצח, ואיננו יודעים מהיכן להביא את הכסף. שלא תגידו שלא אמרנו, הכתובת על הקיר: אם הבן שלי חוזר הביתה, יהיה פה רצח".
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "מדובר בנער ששוהה במסגרת חוץ ביתית, שכרוכה בתשלום שחל על ההורים, על פי החוק ועל פי נהלי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. עובדות סוציאליות ממינהל הרווחה והשירותים החברתיים בעירייה עדכנו את ההורים לכל אורך הדרך בתהליכים, כולל חובת התשלום, ופנו בבקשות חוזרות ונשנות לשלמו במלואו. מפאת צנעת הפרט וחובת שמירת הסודיות, לא נוכל להרחיב מעבר לכך".
גדעון
במקום שישב בכלא או במוסד סגור – או לפחות יקבל צו הרחקה מאמו וביתה.
הוא מקבל פנסיון.
כי הוא "נער מסכן", "אין ילד רע יש ילד שרע לו" – הרגשות החליפו את השכל, גחמות החליפו את העקרונות – מוסר נשי השתלט על החברה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כמה פיצוצים לפנים ואני מיישר לך ת'ילד אמא'לה