פינת החי ברחוב פרופסור שור בחולון היא מוקד עלייה לרגל להורים וילדים בימי חופשת הקיץ בפרט ובכל ימות השנה בכלל. לאחרונה, בעקבות התפשטותה של קדחת מערב הנילוס בישראל והוראות משרד הבריאות למניעת התפשטות המחלה, ביקשו תושבים משכונת נווה ארזים הסמוכה לפינת החי, לבדוק את מצבן של בריכות המים במקום מחשש כי הן מושכות אליהן יתושים, מעבירי המחלה.
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף קדחת מערב הנילוס ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים על ידי עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים.
הסימפטומים של המחלה דומים לאה של מחלת שפעת, עם חולשה וחום ובדרך כלל חולפים מאליהם אך בבעלי מערכת חיסונית חלשה עלולים להיגרם סיבוכים כתוצאה מהמחלה. תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר. לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס ולכן קיימת חשיבות רבה להימנעות מעקיצות יתושים.
במקרים קשים וכאשר מופיעים סיבוכים, הטיפול הוא סימפטומטי בלבד (כגון טיפול להורדת חום, עירויי נוזלים, תמיכה נשימתית וכו'). לא קיים כיום חיסון כנגד קדחת הנילוס המערבי, ולכן למניעה ראשונית של המחלה ע"י הימנעות מעקיצות ישנה חשיבות רבה.
משרד הבריאות ממליץ לייבש מקורות מים עומדים ולנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים. קיימים אמצעים רבים להתגוננות: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים. בנוסף, קיימים גם אמצעים כימיים כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל.
יצאנו לבדוק את פינת "חי בחולון" ברחוב פרופסור שור, האם היא עלולה להוות מקור ליתושים מעבירי המחלה וראשית התרשמנו כי המבקרים במקום זוכים לפגוש בעלי חיים שרק לעתים רחוקות ניתן לראות בעיר. במקום חיים בשלווה עזים, טווסים, ארנבים, שרקנים, פסיונים, תרנגולות, ברווזים ואווזים. במקום גם מטופלים גורי חתולים נטושים שזקוקים לטיפול רפואי והאכלה מבקבוק. בעלי החיים מסתובבים בשטח חופשי ואין במקום כלובים קטנים והפעילות במקום מותאמת לאופי בעלי החיים וכך למשל, ארנבונים, שאינם חובבי מגע, לא יוצאים לפינת הליטוף. שרקנים לעומת זאת אוהבים ליטוף וההאכלה ולכן יוצאים.
ניקיון ומרחב מחיה לבעלי החיים. "חי בחולון"
פינת החי בחולון, אם כן, מטופחת להפליא. במקום בולטים הניקיון, הסדר והעובדה שהחיות משוחררות ואינן כלואות בכלובים קטנים מעוררת הערכה. שטח המחיה מרווח ושטח העזים אף הורחב פנימה על מנת לייצר יותר מקום ויותר גירויים. המקום, אין ספק, מעוצב לרווחת בעלי החיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
בעירייה מציינים כי פינת הליטוף העירונית כפופה לטיפול קבוע של וטרינר פרטי ולפיקוח של רשות הטבע והגנים, הווטרינר העירוני וארגון "תנו לחיות לחיות". לכל החיות השוהות במקום נעשים כל חיסוני החובה והבחירה כולל: כלבת, טטנוס, דבר, פה וטלפיים וברוצלה לעיזים, חיסונים שנתיים לכל העופות על ידי מחסן מטעם משרד החקלאות וטיפול דו שבועי נגד טפילים לשרקנים ולארנבונים.
זאת ועוד, מנהלת "חי בחולון", נוי אדר, מטפלת בכל בעל חיים חולה. במקום תיש חולה במחלת ריאות כרונית מולדת, שמקבל טיפול רפואי על בסיס קבוע. הגדיים הזכרים עברו סירוס למניעת מלחמות.
בעירייה מרגיעים לגבי החשש מיתושים ודוחים מכל את הטענה כאילו יש במקום מים עומדים: "המקום מגורף ונשטף על בסיס יומי, שבעה ימים בשבוע; בריכת הברבורים מרוקנת פעמיים בשבוע ועוברת חיטוי בחומצה לפני מילוי מחדש; כלי האוכל והשתייה מרוקנים ועוברים ניקוי פעמיים ביום; המקום מציית לכל הוראות משרד החקלאות לגבי התראות על מחלות עוף ו/או מקנה. כשיש פיצוצי מים, הם מתוקנים בתוך זמן קצר ואין כאמור כל מים עומדים".
לגבי טיפול בנושא יתושים ככלל, נמסר מעיריית חולון כי העירייה מבצעת ניתור והדברה בתעלות הניקוז ההיקפיות, מדבירה מקווי מים בשטח העירוני ומטפלת בכל הפניות המתקבלות בגין יתושים לאיתור מקווי מים שבהם עלולה להימצא דגירת יתושים, כולל פרסום ברשתות החברתיות לעניין מניעת הימצאות מקווי מים בשטחים הפרטיים.
ורד
ביקרנו בפינת החי בשבוע האחרון של אוגוסט, וזאת הפעם האחרונה. פינת החי לא נעימה כל כך, השבילים אינם נגישים ואף מסוכנים לפעוטות ולאנשים מבוגרים כמו סבים וסבתות שמגיעים עם נכדיהם. יש לציין שהנערים שעובדים שם שומרים היטב על החיות.