לפני כחצי שנה הרגיש אורן הוז, בן 49 מקרית חיים, גוש באשכים. הוא התעלם ממנו, עד שלפני כחודש הבחין כי הגוש הולך וגדל. לאחר שניגש להיבדק התברר כי מדובר בסרטן באשכים. השבוע עבר הוז ניתוח לכריתת האשך ולהסרת הגידול במרכז הרפואי כרמל, ובעקבות המקרה האישי שלו פרסם פוסט אמיץ שבו חשף את המחלה ואת המבוכה ללכת להיבדק.
"סרטן האשכים הוא נדיר יחסית", הסביר הוז בפוסט, "שכיחותו גבוהה יותר בגברים צעירים בגילאים 40-15, אם כי הוא יכול להופיע גם בגילים אחרים. לרוב מופיע הגידול רק באשך אחד. מדובר בסרטן ממאיר שממהר לשלוח גרורות למקומות נוספים בגוף, ולכן חשיבות הגילוי המוקדם היא קריטית. בדיקה עצמית פשוטה עשויה לסייע באבחון המחלה. ככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר, סיכוי הריפוי טובים יותר ועשויים להגיע לכדי 100 אחוז".
הוז המשיך וכתב: "יותר מחצי שנה אני מרגיש גוש מסוים, אבל לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות בגלל חוסר הבנה שלי, בגלל הבושה, בגלל חוסר מודעות עצמית לנושא. בחודש האחרון, בזמן אימונים לחצי מרתון תל אביב, התחלתי להרגיש שהגוש הולך וגדל, ורק אז העזתי ללכת לבדיקה. הבנתי איפה טעיתי. עברתי השבוע כריתה של האשך עם הגידול, וכעת אני ממתין לתוצאות סופיות של הביופסיה ולהמשך טיפול. אני מעלה את הפוסט הזה להעלאת המודעות – לא להתבייש מהבושה, ללכת ולבדוק את האשכים. חשוב לשים לב אם יש גוש, הגדלה או כל תחושה לא תקינה אחרת. בדיקה עצמית קודם כל. בהצלחה".
הוז, פוסט אמיץ.
"עשיתי טועות שלא הייתי אמיץ ללכת לפני כן לבדיקה. התביישתי, אני מודה. אני מחכה לתוצאות הביופסיה".
למה?
"כי יש אצלי כל מיני השלכות כנראה, זה עוד לא ידוע, ואני מחכה לתוצאות. אם הייתי הולך להיבדק מוקדם, כל זה לא היה קורה. ואני ידעתי את זה, פשוט כל כך התביישתי מהרופאים, התביישתי לספר. אפילו לאשתי סיפרתי רק בשלב מאוחר יותר, כשזה הציק לי".
ומדוע פרסמת את הפוסט?
"מודעות, רק מודעות, חד וחלק. בטלוויזיה בקושי יש תשדירים לסרטן אשכים לגברים. כלום. אין כלום בנושא הזה. אצל נשים עוד רואים תשדירים לבדוק את החזה, אבל אצל הגברים כלום. גם אנחנו, בין הגברים, לא מדברים על זה. אבל בעקבות הפוסט הזה אני יודע על עשרה אנשים לפחות שהלכו להיבדק. אנשים אמרו לי וכתבו לי בהודעות פרטיות שהם ניגשו לבדיקה. אני רציתי לעשות את זה הרבה זמן, אבל התביישתי. זו טעות".
כעת, ארבעה ימים לאחר הניתוח, הוז מחלים בביתו ומצפה לתוצאות בדיקת הביופסיה. "אחרי שיגיעו התוצאות נראה כיצד ממשיכים הלאה ומהם הטיפולים הנדרשים", הוא אומר, "אני רוצה שאנשים לא יתביישו, שילכו להיבדק. ולא רק שילכו להיבדק אלא גם שיידעו איך נבדקים בבית – חופנים את האשכים עם הידיים, וממששים. זה פשוט מאוד, אין ממה להתבייש. שתפו את האשה, שתפו את החברים. אני מאמן ריצה, ואחרי הפוסט אנשים אמרו לי כל הכבוד כי עד עכשיו הם התביישו. זה הזוי כמה אנשים מתביישים בזה, זה לא נורמלי. כבר בבית החולים אמרתי שאצא עם זה החוצה כדי שזה לא יקרה למישהו אחר. אני מקווה שאנשים אחרים לא יתביישו. זו היתה המטרה של הפוסט, חד וחלק. אני לא רוצה שאנשים יגידו לי רפואה שלמה, רק שלא יתביישו".
תגובות