"תפקידו של ליצן הרפואי הוא לא רק להנעים את זמנם של המאושפזים, אלא להראות להם את הצד הבריא בהם, לתת לזה את הפוקוס ולהוביל אותם בדרך אל האושר", מסביר בשני משפטים וחיוך דוד שילמן, שזה כבר כעשר שנים הוא עוסק בליצנות רפואית. אולם, מה שנשמע אולי כמו מקצוע מלא שמחה ותזזיתיות מכיל לעתים כאב רב ורגעי משבר. בראיון לה"שיקמה-חולון" מספר שילמן על המקצוע הצוחק-בוכה שלו.
אל הליצנות הרפואית הגיע שילמן כאשר חבר טוב, ליצן רפואי, שידל אותו למקצוע. שילמן, שחקן במקצועו, בוגר בית הספר למשחק בית צבי, חשש להתחייב לימי עבודה קבועים במשמרות בבית החולים, ומהדבר הקשה לא פחות – לעבוד בסביבה חולה הכוללת ילדים חולים ולעתים עצב גדול. "שאלתי את עצמי", הוא מספר, "למה לי להכניס את זה לחיים שלי? התשובה שמצאתי היא שראשית אני לא עובד עם ילדים חולים אלא עם ילדים. נקודה. יש בבית החולים מספיק אנשים סביב הילד שמתייחסים בעיקר למחלה שלו. לי אין מה לעשות עם המחלה. אני בא לבקר ולשחק עם הילד ואם המטרה היחידה שיש לי מתחילת המשמרת ועד סופה היא לשמח ילדים ולעבוד עם הצד הבריא שלהם, אז אין תענוג גדול יותר".
שילמן הצטרף לארגון "רופאי חלום", ניגש למבחני הקבלה ולאחר שעבר אותם בהצלחה, השתתף בקורס הכשרה הכולל שעות חונכות ועבודה עם ליצן ותיק, בשטח בית החולים.
במקביל לעבודתו כליצן רפואי, שילמן הוא גם מנכ"ל התיאטרון הקהילתי "סביבטרון", והוא מוצא קשר בין שני הכובעים שהוא חובש: "גם בעבודה שלי ב'סביבטרון' וגם כליצן בבית החולים, אני יוצר. בבית החולים, כחלק מתפקידי כ'רופא חלום', אני רואה עצמי כטכנאי החלומות של הילדים ההולכים להרדמה. יחדיו אנחנו בונים את החלום הכי מושלם לילד, שמשתוקק ללכת 'לישון' ולא עסוק במכשירים שסביבו או בפחדים של ההורים מהפרוצדורה. הוא רק רוצה לחלום כבר את החלום שלו, והרבה פעמים ילדים מעוררים ומספרים לי שאכן חלמו את החלום שבנינו יחד. בתיאטרון, אני יוצר ומפיק הצגות בנושא חינוך סביבי ומגשים בעצם את החלומות שלי".
בתיאטרון הקהל מוחא כפיים. אילו פידבקים יש לליצן רפואי?
"לרוב, ליצן רפואי לא רואה באופן מיידי את התוצאה הישירה של העבודה, אבל ההשפעה שלה ניכרת. לדוגמה, כשההורים או הצוות הרפואי מעידים שהילד מוכן לעשות את הפרוצדורה הרפואית רק בנוכחותי, או כשילד מתקשר אלי ומספר שהוא מפחד ומבקש שאהיה נוכח בבדיקה. דוגמה אחרת היא כשההורה מעיד שרק הנוכחות שלי גרמה לילד להסכים לאכול אחרי ימים שסירב לכך, או לקחת תרופה, להחליף תחבושת או לקום מהמיטה".
"הפעוט התעורר אחרי חודשיים וחצי וחייך אלי"
שילמן מספר על מקרה של פעוט בן שנתיים שקיבל מכה בראשו, נרדם ולא התעורר. "הוא היה במצב של תרדמת, עבר ניתוחים רבים לניקוז נוזלים בראשו, אך לא התעורר. אבא שלו, אדם נפלא, לא ויתר, ריפד את המיטה שלו בכריות נוחות, השמיע לו מוזיקה שאהב, סיפר לו מה קורה בבית ודאג לכל מחסורו של הילד שלא הגיב לכלום. נהגתי להגיע אליו בכל משמרת שלי, וכיוון שעיניו היו עצומות כל הזמן, השמעתי לו צלילים מכל מיני צפצפות וכלי נגינה שאני מחזיק. כך היה במשך חודשיים וחצי, וצוות בית החולים כבר רמזו לי שאולי עדיף שאגש לילדים ששומעים אותי ויכולים לשחק איתי, אך האבא לא ויתר וכך גם אני. אחרי חודשיים וחצי, הגעתי אליו, כרגיל, וכשהוצאתי את הצפצפה הרגילה, פתאום פקח הקטן עין אחת לעברי וחייך את החיוך היפה ביותר בעולם. האבא קפץ משמחה ורץ לבשר לאחיות שבנו התעורר סוף סוף, ואני נותרתי מעליו עם הצפצפה בוכה משמחה".
ההתרגשות ניכרת על פניו של שילמן כשהוא מספר על החיוך הקטן שזכה לקבל מהפעוט שהתעורר מתרדמת, אך יש גם רגעים קשים וכואבים. "לפני שעבדתי בבית החולים וולפסון", מספר שילמן, "עבדתי שלוש שנים במרכז הרפואי רמב"ם במחלקות קשות כמו אונקולוגית ילדים, דיאליזה לילדים וכדומה. אלו מחלקות שלעתים המחלה מכריעה ולעתים נאלצים להיפרד מחברים ותיקים במקרה הרע, או לעבור איתם שוב תהליך שכביכול כבר היה מאחוריהם, כשהמחלה חוזרת או כשהגוף דוחה את השתל".
רגישות היא שם המשחק
על אף הרצון הטוב לשמח, נוכחותו של ליצן בבית החולים לא תמיד מתקבלת בהבנה. "קורה לא פעם שמסתייגים מנוכחותי. זה מובן ומקובל עלי. המראה הרגיל בבית החולים הוא של רופאים בחלוקים לבנים, שדוקרים את הילד, לוחצים איפה שכואב, נותנים לו לשתות דברים מגעילים ומה האיש המוזר והצבעוני הזה הולך לעשות עכשיו? דבר נוסף, בהיררכיה בבית החולים, יש רופאים, מתחת להם האחיות מתחת להן ההורים, מתחת להם הצוות התומך, מתחת להם הילד, ומתחת לכולם – הליצן. כולם אומרים לילד מה לעשות אבל הליצן הוא זה שמקשיב לילד שהוא גם זה שבוחר אם הליצן ייכנס לחדר שלו או לא. יש גם ילדים שפוחדים מליצנים, וזה מקובל לגמרי. התכונה החשובה ביותר לליצן רפואי היא רגישות. צריך להיות רגיש למי שאולי לא מעוניין בנוכחותי או להבין מתי הסתיים המשחק וצריך להמשיך לילד אחר שצריך אותי ברגע זה".
ולסיום, למה אתה שואף מבחינה מקצועית?
"הייתי רוצה שנוכחות של הליצן הרפואי תהיה אלמנטרית ממש כמו כל איש צוות אחר בבית החולים או במכונים הרפואיים. גם במרפאות שיניים, בקופות חולים, במכוני השיקום וכדומה. הייתי רוצה שיבינו את החשיבות של הליצן הרפואי בתהליך הריפוי ממחלות, גם הקשות ביותר וגם כשהרפואה כבר מרימה ידיים".
תגובות