ארז עמיר, נער בן 16 מבית הכרם, חובב טבע ובעלי חיים מושבע וצלם מוכשר, החליט לקחת צעד נוסף ואמיץ ולהוציא ספר שכולל בתוכו צילומים מרהיבים של בעלי חיים באתרי הטבע השונים בעיר, כשמאחורי כל אחד מהם – סיפור.
"אחרי שכל החיים אני רודף אחרי חיות בטבע כמעט כל יום, ועם כל החוויות והרעיונות שמתבשלים לי בראש", כך כותב עמיר בקמפיין גיוס ההמונים (הדסטארט) שפתח לטובת מימון הספר. "עכשיו, בגיל 16, זה הזמן שלי להוציא לעולם ספר. סיפורים מצחיקים, מרגשים, חולניים, מפתיעים ומוזרים (עם צילומים) שמטשטשים את הגבולות בין חיות ואנשים ובין מציאות לדמיון, על איך זה כשחיות בטבע הן חלק מהחיים. לצאת אליהן אי אפשר עכשיו, אבל אפשר לכתוב על זה, והרבה. נרקומן שהסתבך בצרות בגלל שפני סלע, עסק למכירת תמונות שהתחיל טוב ונגמר עם הרבה דם מול צביה וכמה ציפורים, דוכיפת ששלחה אותי לבית חולים עם מרפק שבור ונמלים שהצילו לי את החיים. חלומות, זוגיות, התאבדויות, אמונה, תאונות, בדידות, נקמה, רצח, אהבה. מה שבין החיות לאנשים, מכל זווית אפשרית".
עמיר, שכבר צילומיו מפארק הצבאים פורסמו בעבר באתר "כל העיר", מתעורר בשלוש בבוקר, כותב, שותה תה ויוצא לראות את החיות באתרי טבע בעיר. בגיל 15 הוא קיים תערוכה שמורכבת מצילומיו בתאטרון ירושלים. "זה היה טוב ויפה אבל הרגשתי שלא נתתי מספיק מעצמי. לכן התחלתי לכתוב את הספר", הוא מסביר, "בו אין ספק שיש מספיק מעצמי, אולי אפילו יותר מדי".
הצצה לצילומים ולסיפורים:
מתוך סיפור "נשמות טובות":
"הרועה הערבי ישב על הברכיים, התכופף והזדקף וקד קידות. התפלל בשביל עתיד טוב יותר, האמין שככה אלוהים יעזור לו. בעזרת אללה יהיה בסדר. ינשוף קטן ישב על עץ זית מולו והסתכל עליו מלמעלה בפרצוף מופתע. מהצד זה נראה מדהים, ממש סצנה מסרט. הרועה הזקן הודה לאלוהים על הפלא הזה, הוא הרגיש מבורך בסיטואציה הזאת".
"בגיוס ההמונים אני רוצה לשתף אתכם ביצירה וליצור עניין בספר כבר מעכשיו", אומר עמיר. "תתמכו עכשיו ועם הכסף שיצטבר נוכל להוציא לאור את הספר. כשתחלוף הקורונה, תיהנו ממנו לפני כולם וככה נוכל להפיץ אותו הלאה. רק עם גיוס מלא של הסכום זה יקרה, רק אתכם".
תגובות