בפרשת השבוע "וזאת הברכה", אנחנו בעיקר לומדים מפטירתו של משה רבנו שלכל אחד מאיתנו, גדול ככל שיהיה, קיים נהר ירדן שאותו לא נוכל לעבור, ארץ מובטחת שלא ניכנס בה ויעד שלא נשיג. לזה התכוון רבי טרפון כשאמר: "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (אבות ב, טז). את מה שהתחלנו, אחרים ימשיכו, אבל מה שחשוב הוא שיצאנו לדרך ולא נשארנו דוממים.
אין אדם שאינו טועה ורק מי שלא עושה דבר הוא חף מטעויות. השלמות שייכת לבורא, ורק כשאנו מכבדים את ההבדל היסודי בין שמים וארץ, יכול הבורא להיות הבורא והאדם נשאר אדם.
קיימת יותר מדרך אחת לחיות חיים טובים. אפילו משה רבנו, מנהיג עם ישראל והגדול שבאדם, לא הנהיג לבד את העם אלא נעזר ביכולת של אהרון להשכין שלום, באומץ הלב של מרים ולתמיכתם של שבעים הזקנים.
אנו צריכים לקבל את עצמנו ולדעת שאנו מורכבים מחולשות וחוזקות. זה השלם שלנו, ולכן מיותר לערוך השוואות בינינו לבין האחרים. לכל אחד מאיתנו יש ייחודיות, התלהבות ומיומנויות שעושות או מסוגלות לעשות אותנו גדולים. הטעות הגדולה היא לנסות להיות מישהו אחר במקום להתמקד בדברים שבהם אנחנו טובים. על כל אחד להתמיד במומחיות שלו, ולהקיף את עצמו באנשים שעשויים לחזק אותו בנקודות החולשה.
כולנו עשויים מאותו הבד רק התפירה שונה: דומים אך שונים, ואין שני אנשים בעולם זהים לגמרי, ולכל אחד מסע ומסלול משלו. התבונה היא לצרף את האנשים שממלאים אותנו במקומות שבהם אנחנו חסרים. בכך אנחנו יכולים להשיג את שאיפותינו ולהמשיך לגדול ובאותה המידה לתת לאלה שלצידנו את היכולת לצמוח, לגדול, להשפיע וללמוד. רק כך ההצלחה תהיה גדולה יותר והפאזל עם כל חלקיו יהיה שלם יותר. ואין בזה בכדי לפגוע או לערער את המקום הבטוח והמלא של כל אחד מאיתנו כי יש מקום לכולנו כל אחת ואחד בדרך שייחודית רק לו.
בתאל בן דוד מטפלת N.L.P מאסטר ומרצה
יש לכם שאלות? אתם יכולים לכתוב לי [email protected]
או בטלפון 054-7507500 ואשמח לענות לכם
תגובות