אלמנות צה"ל: "בכל ימי סגר הקורונה איש מהעירייה לא התקשר"

120 אלמנות צה"ל מתגוררות בחולון. לטענת כמה מהן במהלך החודש האחרון וימי הסגר במסגרת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, שמאופיינים בעיקר בבדידות קשה, איש מטעם העירייה לא התעניין בשלומן. "אני מביטה על הקיר כל היום, זה כואב ומעליב", אומרת אחת מהן. העירייה: "נעשים מאמצים רבים בתקופה קשה זו".

"דווקא בימים האלה שהם קשים לכולם, לנו אלמנות צה"ל הקושי גדול ועצום פי כמה", אומרת אלמנת צה"ל מחולון, "הבדידות הורסת אותנו וכל מה שחסר לנו זו הקשבה, מילה טובה, התעניינות. איפה העירייה ולמה אנו, אלמנות צה"ל תושבות העיר, לא זוכות ממנה לשום התייחסות?".

לטענתה ולטענת אלמנות נוספות מאז תחילתה של התפשטות הקורונה בישראל וההגבלות שהוטלו במסגרת המאבק במגפה, איש מגורמי העירייה לא התעניין בשלומן, לא יצר איתן קשר או שאל אם הן זקוקות לסיוע או תמיכה. "נתנו את היקר מכל למדינה, אנו ראויות ליחס אחר ובפרט בימים אלה. זו העירייה שלנו אז למה לא דואגים לנו? הבדידות קשה לכולם אבל היא קשה לנו בפרט".

כרמלה זיבלי, אלמנת צה"ל תושבת חולון, שכלה את בעלה יעקב, לוחם גולני, בשנת 1984. "בבת אחת הפכתי לאלמנה עם שלושה ילדים קטנים", היא מספרת, "אף פעם לא היה לי קל, אבל עשיתי הכל כדי שהילדים שלי יגדלו כמו כל ילד אחר".

במהלך אותן שנים ארוכות שהיא חיה בצל השכול, כרמלה גידלה וטיפחה משפחה לתפארת. ילדים, נכדים, משפחה חמה, אוהבת ומחבקת. "עכשיו, אין כלום", היא אומרת, "כולם רחוקים כי אין ברירה. המציאות הזו כפתה עלינו כולנו את הבדידות האיומה הזו, וכאן זה המקום שגורמים עירוניים יכולים לבוא ולתת חיזוק, תמיכה, עידוד. חובה להרים טלפון, לשאול מה קורה, לא שאנחנו צריכות משהו, אבל אולי בכל זאת מישהי זקוקה? אולי למישהי יש בעיה? בינתיים תודה לאל, אני מסתדרת וככה נראה לי שגם החברות שלי אבל לכולנו כואבת מאוד התופעה שדווקא בעיר שלנו, אף אחד מהעירייה לא מתעניין, לא שואל, שום כלום".

כרמלה מוסיפה כי באחד הימים חשה לא בטוב, ותחושת הבדידות הייתה מאוד קשה. "באותו יום היה לי קשה במיוחד, ואז גם כאב לי העניין הזה שבכלל לא מתעניינים בנו", היא אומרת, "הרמתי טלפון למחלקת הרווחה, שאלתי למה לא יוצרים אתנו קשר והתשובה שקיבלתי זעזעה אותי. ענתה לי מישהי ובמקום לתמוך ולעזור, להקשיב, להשתתף, היא ענתה לי בחוצפה ובעזות מצח לאחר ששמעה מי אני".

"זו הייתה התייחסות דוחה, מעליבה. זה היה משפיל ומביש. ככה עונים לאלמנת צה"ל או אלמנה בודדה בכלל שבסך הכל מחפשת תמיכה וקשב?", ממשיכה כרמלה בכאב.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

בחולון מתגוררות 120 אלמנות צה"ל. הן מקיימות פעילות חברתית בכל ימות השנה, ומספרות כי המפגשים החברתיים מאחדים ביניהן, מעניקים חוזק ותמיכה והכל כך חשובים בהתמודדות עם השכול.

"כולנו נשים חזקות, אמיצות, שחוו אסונות כבדים, הרימו ראש והלכו קדימה", אומרת כרמלה, "בצל השכול ויחד איתו, גידלנו וטיפחנו משפחות למופת לאורך השנים. אישית, ארבעה מנכדיי משרתים היום בצה"ל, שניים מהם ביחידות קרביות. אנחנו לא מחפשות רחמים אלא רק אוזן קשבת. כל אחד באשר הוא שמח לשמוע שמתעניינים בו, שואלים לשלומו, רוצים לדעת מה קורה איתו וכל זה – בולט במיוחד בתקופה קשה זו. לנו, הבדידות קשה שבעתיים, כי עם מי אני אדבר? עם הקירות? שיחת טלפון אחת מדי תקופה זה המעט שהעירייה יכולה לעשות ושזה היה מחזק מאוד, מצער וחבל מאוד שאיש שם לא חשב על זה".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "העירייה, באמצעות עובדי מינהל הרווחה ומתנדבים רבים, עושה מאמצים גדולים לצלצל ולדרוש בשלומן של אוכלוסיות רבות בעיר בעת הזו, על מנת להפיג את הבדידות ולברר האם ניתן לסייע בדבר מה. מטבע הדברים, בעיר שבה מתגוררים כ-200 אלף תושבים, יש עומס רב על העובדים ולא ניתן להגיע לכל תושב ותושבת. עדיפות מיוחדת ניתנת לאזרחים הוותיקים שמספרם בחולון עומד על כ-45 אלף תושבים בדגש על אלה המוכרים למינהל הרווחה. כל תושב שחש במצוקה כלשהי מוזמן לצלצל לקו החם שמפעילה העירייה אשר מאויש על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. העירייה תסייע ככל הניתן".