חולון נפרדת מפנחס שמואלי שהנהיג את התעלמות הבוקר בבתי הספר, כשהוא מלווה את התלמידים בנגינה על מפוחית פה. בן 93 במותו.
פנחס, שהובא אתמול (ראשון) לקבורה, נולד בגרמניה ובשנת 1933 עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה התגוררה בתל אביב, ופנחס בלט בתנועת הנוער העובד, וכאלוף הארץ לנוער בשחיית חזה ל-200 מטר. הוא אף זכה במקום השלישי בתחרות הראשונה של צליחת הכנרת שהתקיימה לפני 75 שנה.
פנחס גם השתתף בכנסי מחולות ובמופעי התעמלות ראווה בתל אביב. כשמלאו לו 17 הוא יצא להכשרה בקיבוץ שדה נחום והתנדב ל"הגנה". ב"שבת השחורה", בשנת 1946, הוא נעצר על דיד הבריטים וישב במעצר בעתלית ולאחר מכן במחנה המעצר ברפיח, שם הפיץ בראשונה בקרב העצירים את הריקוד הנודע "דבקה רפיח".
שנתיים לאחר מכן הוא התגייס לצה"ל ושימש כמדריך ספורט בגדוד 53 בחטיבת גבעתי. במסגרת שירותו הצבאי הוא השתתף בקרבות בדרום באזורי גת, גל-און, ניצנים ונגבה. עם שחרורו פנה ללמוד חינוך גופני במכון וינגייט ולפני 70 שנה החל לעסוק בהוראה ביפו.
כשנתיים לאחר שהחל לעסוק בהוראה, עבר פנחס לחולון ולפני 63 שנה החל ללמד בעיר. מלבד התעמלות הבוקר שהנהיג בבתי הספר, הוא יצא פעמיים בשליחות משרד החוץ לאפריקה – שם הכין עם תלמידים בסנגל ובזמביה את חגיגות יום העצמאות במופעי ראווה המוניים.
כמו כן, תרם רבות לטיפוח הספורט ולהישגי התלמידים, וסייע לתחרות הבינלאומית בהתעמלות אמנותית, אירגן שיעורי שחייה לתלמידים והפיק כינוסי ספורט של בתי הספר בענפים שונים. בנוסף, עיצב את מצעד העצמאות של תלמידי חולון ואת מרוץ ט"ו בשבט ובמקביל התנדב במוסד לאוטיסטים כמדריך להידרותרפיה, וסייע להרכיב משדרי מצוקה לקשישים ביד שרה. לפני 19 שנה הוא זכה בתואר "לאיש כפועלו" וב"עיטור הפועל" מטעם מרכז הפועל וכיקיר הספורט של חולון.
רבים ספדו לו עם היוודע דבר מותו, ביניהם איציק ליסמן שהעלה פוסט בפייסבוק: "פיניה היקר, היה לי הכבוד והעונג להיעזר ביכולותיו, יותר מפעם אחת. פיניה היה המנהל הראשון של מרכז הפיס גולדה, השאיר טביעות אצבעות מקצועיות בעל אשר נגע. כשהקמתי את פרויקט המלגות למצטיינים פיניה היה בחירתי המידית לחבר השופטים בתחום הספורט. ועוד לא אמרתי מילה על פיניה המורה ועל פיניה האומן. אזכור אותך לנצח".
תגובות