מתסכל: מדוע בעל המסעדה מחולון שעלה לישראל לא מצליח לקבל כשרות?

מסעדת "אש על האש" הנמצאת בבעלותו של ישר גולייב אינה מקבלת תעודת כשרות רק מפני שהבעלים אינו יהודי, כך טוענים גולייב והנהלת המקום.

בשבוע שעבר פורסם כאן ב"השקמה חולון" כי לא חודשו כשרויות לשתי מסעדות בחולון, אחת מהן היא "אש על האש" ברחוב קראוזה אשר נפתחה לפני כחודשיים. לטענת הבעלים וצוות המסעדה כי הסיבה שבגינה רבנות חולון אינה מעניקה למקום תעודת כשרות היא משום שבעליה, ישר גולייב – שעלה לישראל מאזרבייג'ן לפני כשנתיים יחד עם אשתו היהודייה – אינו יהודי.

לפני כשלושה חודשים הוא פתח את המסעדה בחולון. זמן קצר לאחר שהיא נפתחה, הוגשה פניה אל מחלק הכשרות של הרבנות בחולון בבקשה לקבלת כשרות. "פנינו לרבנות ושילמנו אגרה", מספר גולייב, "אמרו לנו עם איזה חומרים מותר לנו עבוד ומבחינתנו לא הייתה בעיה. הבאנו חומרי גלם מכל הספקים הכשרים שהרבנות רצתה, אנחנו סגורים בשבת והגיע לכאן המשגיח כשרות שבדק את המטבח".

בהנהלה מסבירים כי במטבח מועסקים גם עובדים שאינם יהודים. כאשר על פי ההלכה מזון אשר בושל על ידי אדם שאינו יהודי מוגדר כ"בישל נוכרי" ואסור באכילה, אלא אם כן יהודי הדליק את האש והשתתף בבישול עצמו. למעשה, זהו הפתרון המונהג כיום במרבית המטבחים הכשרים במסעדות ובבתי מלון, שבהם חלק גדול מהעובדים אינם יהודים. כדי שבכל זאת תוענק כשרות, על פי נהלי הרבנות הראשית לישראל משגיח הכשרות הוא זה שמדליק את האש במטבח. מגבלה נוספת היא של "בשר שנתעלם מן העין" – איסור לאכול בשר שהיה למשך זמן לא בהשגחת יהודי.

גולייב ניסה להתגבר על המגבלות הללו כדי לקבל כשרות. "שכרנו עובדים יהודים שיהיו אחראים על האש ושלחנו את תעודות הזהות שלהם לרבנות והתחייבתי שרק יהודים יעבדו על האש", הוא מספר, "אבל אז אמרו לנו שזה בעיה לתת כשרות כי בעל הבית לא יהודי. גם הלכתי לרבנות וקיימנו פגישה עם הרב הראשי, אמרו לנו שהבעיה היא שבעל הבית גוי".

"אני לא מצליח להבין, עשיתי משהו נגד החוק?", הוא בתסכול, "אני בסך הכול רוצה לעשות את המקום כשר".

"אנחנו רוצים להיות כשרים", מדגישים גורמים במסעדה ומספרים שהיעדר הכשרות פוגע בהכנסות, משום שחלק לא קטן מן הלקוחות מהאזור הם שומרי כשרות. "אנחנו לא עובדים בשישי שבת ולהרבה אנשים חשוב שתהיה כשרות", מציין גורם בהנהלת המסעדה, "אבל המסעדה כמעט ריקה. הקופה מכניסה כל יום בין 1,000 ל-1,500 שקל. במוצאי שבת פתחנו את המסעדה ומתוך עשרה אנשים, שבעה שאלו על הכשרות. כאשר הם שמעו שאין למסעדה תעודת כשרות הם העדיפו לא להישאר. הדבר הזה זה פוגע ב-30-40 מהלקוחות".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

מנגד, גורמים ברבנות מסבירו כי קיים קושי להעניק תעודת כשרות למסעדה כפי שהיא פועלת במתכונתה הנוכחית, משום שהבעלים והעובדים אינם יהודים. דבר אשר יוצר מורכבות הלכתית.

בנוסף, מסבירים ברבנות כי המענה ההלכתי למתן כשרות לעסק עלול לגבות מבעליו הוצאה גבוהה עבור נאמן כשרות צמוד ולכן נדרש פתרון יצירתי. "יהיה קשה לבעל העסק לשלם למשגיח צמוד כמו עוד עובד, וזה מובן", מסביר גורם ברבנות, "מצד שני אי אפשר שלא יהיה שם פיקוח כי תהיה בעיה של הדלקת האש ובשר שנתעלם מן העין. חייבים פתרון שירצה את כולם. למשל, שנאמן הכשרות יהיה אחד מן העובדים של המטבח".

גורם נוסף אמר כי לא קיים עניין לשלול מעסקים את הכשרות אלא בדיוק ההיפך. "אנחנו רוצים שלכמה שיותר עסקים תהיה אפשרות להיות כשרים. עוד עסק כשר זה פחות יהודים שנכשלים בלאכול טריפות. אין לנו עניין להכביד", הוא אומר.

רב העיר חולון, יוחנן גוראריה הגיב לפרטי המקרה ומסר: "אנחנו מעוניינים לתת כשרות לכל יהודי בעיר בסטנדרטים של הרבנות. זו הכוונה וזו עבודתנו. אנחנו לא מחפשים חס ושלום להכשיל. אנחנו יושבים עם כל אחד ולא אמרנו לאף אחד אחד לא. היה בעבר אדם ערבי שנתנו לעסק שלו כשרות".

כמו כן, במחלק הכשרות של הרבנות בחולון הוסבר כי הם מצדם רוצים לעבוד על פתרון לבעיה במידה ובעל העסק ירצה בכשרות.

"נהלי הרבנות הראשית אומרים שאם אדם לא יהודי עובד במטבח, חייבים שיהיו סימונים בבשר ומישהו שידליק את האש", אומרים גורמים ברבנות, "אנחנו גם צרכים לבדוק אם יש נר תמיד כך שהאש תהיה תמיד דלוקה. אנחנו נתאים את הנהלים של הרבנות לפי צורכי המקום באישור הרב. ברגע שבעל העסק יגיש בקשה ננסה לפתור את הבעיה וניתן מענה בצורה נעימה וטובה. אם הוא יהיה מעוניין בכשרות, נשב ונראה איך ניתן לפתור את הבעיה".

רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת