תושבי אגרובנק דורשים: להכריז על השכונה כעל אתר לשימור

רבים מהמבנים בשכונת אגרובנק, אחת השכונות הראשונות והוותיקות בעיר חולון, מספרים את סיפור התקומה ההיסטורי של ארץ ישראל: שערי המחנה הבריטי שניצבים ברחוב אוסישקין, ביתו של ראש העיר הראשון חיים קוגל, כיכר השבעה, מגדל המים ומבנים נוספים אחרים. "נמאס לנו מתנופת הבנייה בשכונה שלנו, מפרויקטי התמ"א ומפינוי-בינוי", טוענים תושבים מהשכונה, שפנו השבוע במכתב לראש העיר בדרישה להכריז על השכונה כעל אזור לשימור.

"עיר שנעים לחיות או לבקר בה היא בראש ובראשונה עיר אשר מסוגלת לספר לנו את סיפורה רב השנים", כותבים תושבי אגרובנק בפנייתם לראש העירייה. "אמנם אפשר לקרוא אודות קורותיה של עיר בספר, אולם דומה כי בראש ובראשונה אלה הם הבניינים בעיר, על תקופות בנייתם השונות, אשר מספרים את סיפורה של העיר. לשכונת אגרובנק בה אנו מתגוררים יש חלק בסיפור תקומתה של הארץ… החזון שלנו הוא לשמור ולשמר את כל שכונת אגרובנק".

התושבים מציעים תכנית פרטנית לשימור השכונה, ומדגישים כי אין מדובר בשימור חלקי אלא מלא של כל השכונה. חזון התושבים מדבר על יצירת שביל אבנים שיוביל מבקרים מהפילבוקס דרך מקווה ישראל אל רחובותיה המיוחדים של השכונה; שחזור שלטי הרחובות הישנים שהועמדו בעבר רחובות, שחזור עמודי התאורה, טיפוח עץ השקמה המפורסם והעצים בני יותר מ-60 שנה, ביניהם הברושים גבוהי הצמרת בכיכר השבעה. עוד מבקשים התושבים שמבנים היסטוריים ישולטו בשלטי מידע, ובנוסף יבוצע שיפוץ חיצוני לכל חזיתות הבניינים, שיקום הגדרות המקיפות ונטיעה נוספת של עצים מצלים.

"עוד מתחם שנראה כמו ח- 300 עם מגדלים גבוהים ויזמויות נדל"ן אינם המענה הנכון לשכונה הוותיקה והמיוחדת הזו", טוענים התושבים. "אנו דורשים מהעיר להתערב בנעשה בשכונה בצורה גלובלית, להפסיק את הבנייה המחודשת של פינוי-בינוי" ולתת מענה נכון ותרבותי לאגרובנק כולה". לדבריהם, אין ספק כי מדובר בהשקעה כספית עצומה, אך לטווח הארוך היא הרבה יותר משתלמת לעיר מטעמי מורשת תרבות והקשר אל העבר, ובסופו של דבר, שימור השכונה יגרום לפתיחתם של בתי קפה, חנויות קטנות ומסעדות וימשוך אליו תיירים גם מערים אחרות.

התושבים מסכמים את פנייתם לראש העירייה: "לכל עיר בעולם יש אזור המתהדר בעברו ההיסטורי. אין סיבה שחולון לא תהפוך את האזור של אגרובנק לבונבוניירה כזאת".

טרם התקבלה תגובת העירייה.