התמונות באדיבות המשפחה

הזמן לא מרפא את הכאב: 16 שנה להירצחה של מזי גרגו ז"ל

16 שנים אחרי הפיגוע בצריפין, האם אורלי מספרת על הכאב והגעגוע שלא נגמרים: ''כל התושבים בחולון זוכרים אותה ומכירים אותה''

פורסם בתאריך: 12.9.19 13:57

16 שנה חלפו מאז הפיגוע הנורא בטרמפיאדה בצריפין, שאירע ב-9 בספטמבר 2013. בשעות הערב נרצחו תשעה חיילים ו-18 נפצעו לאחר שמחבל פוצץ את עצמו ביניהם. בין הנרצחים הייתה מזי גרגו ז"ל, חיילת בת 19 תושבת העיר. ביום חמישי האזכרה השנתית לזכרה בבית העלמין הצבאי בחולון בשעה 18:00.



"משנה לשנה הכאב והאובדן הגדול של בתי רק הולך ומתעצם", סיפרה האם אורלי גרגו במלאת 16 שנה להירצחה. "אני לא יודעת להסביר מדוע אני מרגישה ככה, תמיד אומרים שהזמן מרפא את הכאב, אך לא במקרה שלי. אני כל הזמן חולמת על העתיד שהיה אמור להיות לה, על מה שהיא הפסידה בחיים כיוון שהיא הייתה ילדה מאוד מוכשרת. היא סיימה את לימודיה עם 43 יחידות בגרות, בבית ספר אורט בחולון ואף התעקשה ללמוד בנוסף כימיה. היא רצתה רק ללמוד ולהצליח".

מזי גרגו

התמונות באדיבות המשפחה

 

מזי נולדה ב-13 במאי 1984 בבית החולים הקריה בתל אביב. היא גדלה והתחנכה בחולון, למדה בבית הספר היסודי ביאליק וממנו המשיכה את לימודיה בחטיבת הביניים קוגל. היא סיימה בהצטיינות את הלימודים במגמת מחשבים ב"אורט חולון", שם המשיכה לשנה י"ג ובסיומה זכתה בתואר "טכנאית מחשבים" בתחום התוכנה. אבל את תעודת הטכנאי מעולם לא קיבלה לידיה, התעודה נשלחה לביתה כמה חודשים לאחר הירצחה.

את שירותה הצבאי החלה מזי בבסיס הטירונים בזיקים ומיד לאחר הטירונות נשלחה לקורס ב'ממר"ם', יחידת המחשבים הצה"לית היוקרתית, שם הוכשרה והוסמכה כמפעילת מערכות מחשב. את הקורס סיימה בהצלחה מרובה ובציונים גבוהים מאוד ושובצה ביחידה 180, יחידת מערכות המידע של חיל האוויר, היא נקלטה בתחום תשתיות מחשוב באגף ניטור ובקרה, האמון על ביטחון הרשת של החיל והייתה אחראית על מניעת חדירה של וירוסים וגורמים עוינים למערכת הממוחשבת.

מזי גרגו

התמונות באדיבות המשפחה

"כל התושבים בחולון זוכרים אותה ומכירים אותה", מספרת. "איפה שאני לא הולכת מדברים איתי עליה ומנסים לנחם אותי בכל דרך אפשרית, אבל שום דבר לא עוזר. חלק מהם אומרים לי שחייבים להמשיך לחיות, אני יודעת את זה. יש לי עוד שני ילדים, אחת התחתנה והביאה לי שני נכדים שיהיו בריאים והשני מתחתן בקרוב, אבל אלו חיים בצל האבל. אין לנו שמחה מושלמת במשפחה ועדיין יש כאב עצום שלא נרפא ולא יירפא לעולם. אני כל יום אומרת לעצמי שהייתי צריכה להיות סבתא לפחות לחמישה נכדים ובגלל האסון זה לא קרה. מזי רצתה לקרוא את הילדים שלה בעתיד על שמי אור ו-לי, אך לא זכינו לצערנו".

רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה חולון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר