שוקי בן יוסף מחולון, אביה של מעיין בת השמונה, חסר אונים. לטענתו בתו חווה התעללות בבית הספר כצנלסון במשך זמן רב, אך איש מגורמי החינוך בבית הספר והעירייה אינו מסייע.
"היא אומרת לי: 'אבא, אני לא רוצה ללכת לבית הספר בסוף החופש, אני מפחדת, תעביר אותי למקום אחר שאהיה בטוחה ולא אקבל מכות'", מספר האב, "אנחנו מרגישים חסרי אונים כי אנחנו חייבים לשלוח את הילדים לבתי הספר, אבל אנחנו מרגישים שהמקום לא בטוח. נשבר לי הלב לראות את הבת שלי חוששת לחזור לבית הספר, ועוד יותר מתסכל אותי שאני לא יכול להגיד לה, 'תירגעי מתוקה, הכל יהיה בסדר' כי אני יודע שלא יהיה בסדר".
לטענת בן יוסף תופעת האלימות מתרחשת בכל בתי הספר בעיר חולון וכמעט בכל כיתה. "ילד לא נולד אלים, ואין ילד רע – יש ילד שרע לו. ילד שהסביבה שלו לא מספקת את צרכיו, הרגשיים או הגופניים, ילד שקשה לו בבית, שלא מקבל טיפול מתאים, שנמצא במסגרת שאינה מתאימה", הוא אומר, "למה הבת שלי צריכה לסבול בגלל שלבתי הספר אין סמכות לומר 'הילד הזה לא ילמד כאן'?".
הבעיה לדעתו של בן יוסף נמצאת במערכת החינוך הממשלתית, "בתי הספר לא מקבלים גיבוי ממשרד החינוך. למערכת חד משמעית אין הכלים להתמודד עם הבעיה הזו. יש מעט מאוד יועצות, ומספר השעות שלהן מאוד מצומצם, אין מספיק פסיכולוגים בתוך המערכת".
מה הטיפול שבית הספר מציע לפתרון הבעיה?
"הם אומרים 'זה בטיפול', בית הספר זימן אותי לשתי פגישות בפאנל מורחב במשרדה של המנהלת לאחר שפניתי אליהם, הם טענו כי הבת שלי היא זאת שמתקרבת לילד האלים 'שהיא מחפשת אותו בהפסקה'. הם אמרו שהיא תוססת מדי והציעו לי לתת לה רטלין. בשורה התחתונה הילדה סבלה שנה שלמה וכעת היא חוששת לחזור לבית הספר".
ניסית לפנות אל מינהל החינוך?
פניתי אל מנהלת אגף חינוך יסודי ושלחתי לה את כל סיפורי האלימות שהתרחשו. ייאמר לזכותה שתוך מספר ימים כבר נקבעה לי פגישה עימה ועם הנהלת בית הספר. הגעתי לשיחה יחד עם חבר המועצה מיקאל בוזגלו ובשיחה ישבו ההנהלה, המורה ויושבת ראש ההנהגה שבמקום לסייע לי אמרה: 'אתה מעלה פוסטים ואתה כבר לא רלוונטי'. האמת שלא התרגשתי מכיוון שמספר הורים יזמו הפגנה נגד האלימות מול בית הספר, ובמקום שההנהגה תגבה אותנו הם היו נגדנו".
נפגשת שוב עם מינהל החינוך ועם הפסיכולוג?
"לא זימנו אותי ולא עונים לי למיילים וזאת הסיבה שאני מוכן לחשוף את הסיפור. אני אובד עצות, פניתי לכל הגורמים וכולם אומרים זה בטיפול. אחת הסיבות שלא הסכמתי בעבר לחשוף את הסיפור של הבת שלי הוא חשש שהנהלת בית הספר יתנכלו לה. לגבי הפסיכולוג נפגשנו והוא לא הבין למה בכלל הגענו. הוא דיבר עם הילדה ואמר לנו חד משמעית: 'רבותיי, אני לא מבין למה אתם באתם, הילדה היא לא הבעיה אלא הילד האלים'".
מה הצעד הבא שלך?
"האמת היא שאני אובד עצות. הבעיה היא לא רק אצל הבת שלי אלא בכלל מערכת החינוך בעיר. אני רוצה לפעול בפן המשפטי ולהגיש תביעה נגד בית הספר ונגד ההורים. לילדה שלי נותרה צלקת ובעתיד אני מאמין שנצרך טיפול פסיכולוגי שיעלה המון כסף. הצעד הבא הוא להפגין בוועדת החינוך שאמורה להתקיים בסוף החודש בחולון. לפי דעתי זה המומנטום הכי נכון מכיוון שכל הקודקודים יהיו שם וחשוב לי להעביר להם את המסר".
עיריית חולון לא מסרה תגובה.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת.
סוזאן
אבא יקר כל הקווה לטובה. תעביר אותה לבית ספר אחר. שיהיה בהצלחה
דניאל
כול הכבוד שוקי! רק חשיפה של חוסר התפקוד של הנהלת בית הספר תגרום לשינוי. אני ממליץ לך לגייס כספים ולהגיש תביע אזרכית נגד הורי הילד. עלימות לא מולדת פשוט להורים קל לקבל. רק דרך הכיס של ההורים יהיה שינוי.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מערכת החינוך פשטה רגל בושה ועניות דעת למי שנתן לך תשובה כזאת .ילד שמכה צריך להענש ואם הוא ממשיך צרעך להיות בהיהס לבעיוץ התנהגות!!!לאן הגענו אתה שולח ילד לביהס שליכאורה אמור להיות המקום הכי מוגן ואתה לא יודע אך הוא יחזור מאותו היום …תיתעוררו המצב הזה הולך ומחמיר ויש פה הרבה אשמה גם על ההורים המחככים וגם על ביהס בושה וחרפה
תושב חולון
קח שירות של משרד חקירות. ציידו את הילדה עם מצלמה נסתרת עם סאאונד. צלמו את היחס מצד הילד והאלימות הפיזית. עם זה הגישו תביעת פיצויים גדולה נגד ההורים של הילד האלים, או אזהרה לפני והם כבר יוציאו את הילד האלים מביה"ס. הגישו תביעה נגד כל צד מעורב שאפשר לתבוע. הזמינו צוות טלביזיה שיעשו כתבה על אופן התייחסות ביה"ס ומנהל החינוך, זעזעו את המערכת שלכל קודקוד שמחמם/ת את הכסא בתפקידו הרם שלא עושה את העבודה תכלס ומקבל משכורת מנופחת לחינם- ירעד הפופיק מלאבד את משרתו. רק ככה הענין יטופל. גם בני סבל באופן דומה בבי"ס היסודי גורדון ולא עזרו הפניות לגורמים שציינת.
חוזה
אבא יקר, כשהמערכת לא מתפקדת כנראה שצריך לחזור לחוקי הג'ונגל על מנת לשמור על היקר לך מכל