קצת יותר משנתיים מנהלת נופר קררו, בתה-31, מאבק כדי שהאיש שהורשע ברצח אמה, טובה, ישלם עבור המעשה האכזרי. בימים האחרונים יצאה הבת לסיבוב נוסף מול בתי המשפט, מסרבת להתייאש ונחושה לראות את הצדק נעשה.
נופר איבדה את אמה טובה במרץ 2017. באותו היום יצאה טובה למקום עבודתה, כאחות במרפאת קופת חולים ברחוב קפלן בחולון. אשר פרג', בן 79 מחולון, מטופל בסניף קופת החולים, הצית למוות את טובה באמצעות חומר דליק שאיתו הגיע לסניף.
כשנה לאחר המקרה המזעזע בית משפט המחוזי בתל אביב הרשיע את פרג', שטען כי ביצע את המעשה על רקע הכאבים שנגרמו לו כתוצאה מחיסון נגד שפעת שנתנה לו טובה כחודשיים לפני הרצח. בנוסף, טען פרג' לאי שפיות. בית המשפט דחה את הטענות והרשיע אותו ברצח טובה קררו, בת 55 במותה.
אלא שעבור נופר המאבק לא תם. היא נלחמת נגד גילויי האלימות התכופים נגד הצוותים הרפואיים ובעיקר כדי שהצדק בעניינה של אמה סוף סוף ייעשה. פרג' הורשע אבל טרם נגזר דינו ונקבע העונש שיוטל עליו, ובאחרונה הוא מבקש באמצעות עורכי דינו להתחשב בגילו המבוגר ולא לגזור עליו מאסר עולם, בטענה שלא נותרו לו שנים רבות לחיות.
"מה המסר שהקלה בעונש תעביר לאנשים?", שואלת נופר, שכתבה השבוע פוסט נוקב ומצמרר בדף הפייסבוק שלה: "אני נושמת שוב ושוב, הכי עמוק שרק אפשר. אני מנסה לגייס שוב ושוב כוחות לפני כל דיון בבית משפט לקראת גזר הדין. כבר יותר משנתיים אני מנהלת את חיי בין הדיונים, בתוך אינספור רגעים של חרדה".
רוצים להישאר מעודכנים?
נופר הוסיפה בכאב: "הסנגורים שלו רוצים להסביר מדוע מגיעה לו הקלה בעונש. זה נשמע מגוחך, זה מרגיש מגוחך, איזו הקלה יכולה להגיע לאדם שלקח לי את היקר מכל, שפירק את המשפחה שלי לרסיסים שלעולם לא נוכל לאחות. אז אני לוקחת שוב הרבה אוויר לפני יום לא פשוט, יום בו אשב לשמוע עד כמה בעצם אתה הוא ה'מסכן' בכל הסיטואציה הזו. אבל כמו תמיד, אני אהיה שם כדי להזכיר לך ולכולם שאימא שלי הייתה הרבה יותר מ'המנוחה'. אימא שלי הייתה בת ורעייה ואימא ואחות וסבתא וחברה ועוד כל כך הרבה תארים מופלאים שברגע אחד של כעס ושנאה שברת".
"לא קל לי לשבת שם ולראות אותך, מכסה את פנייך בכל פעם שיש מצלמות באולם", המשיכה נופר, "לא קל לי לשבת ולהביט בך גם כשפנייך אינן מכוסות, איש שמבחינת גיל היה יכול להיות סבא שלי. שום דבר בכל הסיפור הזה הוא לא קל". את הפוסט הקשה חתמה נופר במסר שבו היא קוראת לאהבת חינם.
המאבק של נופר מתנהל במקביל להתמודדות עם כאב הגדול והגעגועים הבלתי פוסקים לאמה. "אני לומדת לחיות לצד החוסר ועם הכאב שבא בגלים, לומדת להתמודד עם החגים, ומנסה לצלוח אותם עם כמה שפחות דמעות", היא אומרת, "אבל אז כשאת חושבת שאת כבר בסדר, יחסית, יש איזה שיר ברדיו שמזכיר לי את אימא, ומבלי שאני מרגישה האיפור כבר נמרח והדמעות זולגות ללא שליטה".
"הזמן לא מקל", היא מוסיפה, "הוא אולי קצת עוזר להתרגל למעברים הלא פשוטים האלה, לפערים בין רגעי אושר ורגעי כאב. כשאת מאבדת מישהו קרוב הכל מקבל משמעות שונה, ויש לך רק משאלה אחת שאת יודעת שכבר לא תתגשם: לקבל עוד חיבוק אחד אחרון".
נופר מתקשה להאמין שעברו כבר שנתיים מאז היום הקשה שבו איבדה את אמה האהובה. מאז הרצח נולדו במשפחה שני נכדים. "הם ממלאים את כולנו באושר גדול וממלאים את הלב באהבה אינסופית, אם אימא הייתה כאן היא הייתה משתגעת מאושר", אומרת נופר, "אני בוחרת לקחת איתי את שמחת החיים של אימא ולנסות ליהנות מכל שנייה ולהתענג מכל רגע, להעריך את הדברים הקטנים ולהסתכל בעיקר על מה שיש".
"אבל זה לא פשוט", היא ממשיכה, "שנתיים שאני חיה מדיון לדיון, מדחייה לדחייה, מפגרה לפגרה, בהמתנה מורטת עצבים. הדבר היחיד שנותר לי הוא לקוות שיגזרו עליו את העונש המקסימאלי. אין נסיבות מקלות ברצח, בטח שלא ברצח כזה".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת
קרן
כמה כאב וכמה צודקת. אוי לנו כחברה אם חלילה יבחר בית המשפט להקל בעונש! אין הצדקה לדבר כזה. רצח אכזרי שאין מחילה או מקום להקלה בעונש!!!
משה
היא צודקת במיליון אחוז מדובר בחלאה שחייב להנמק בכלא ולמצות איתו את הדין.
רק חבל שהכלא לאנשים כמוהו זה כלום עונש