הסייעת, אב הבית והמזכירה – מהעובדים המצטיינים במוסדות החינוך

בפעם הראשונה ערכה היום (רביעי) העירייה טקס חלוקת אותות הצטיינות ל-12 תומכי הוראה בעיר. עד היום, רק אנשי סגל ההוראה זכו לקבל את האות המכובד, אולם חל שינוי וכעת מבינים כי גם תומכי ההוראה ראויים לא פחות. בין המצטיינים שזכו לאות: נסים סויסה, אב הבית  של בית הספר רביבים; ז'ולייט שמש, מזכירה בגימנסיה יצחק נבון ומרים משיח, סייעת בגן ילדים.

תומכי ההוראה נמנים על אנשי הצוות במוסדות החינוכיים שאינם מורים, גננות או מנהלים, אלא אנשי המזכירות, אבות הבית וסייעות בגנים. בעירייה תומכים בתפישה כי תומכי ההוראה תורמים רבות למוסדות החינוכיים, לא פחות מהסגל החינוכי.

הטקס לחלוקת אותות ההצטיינות התקיים במעמד חגיגי באשכול פיס קציר בנוכחות ראש העיר מוטי ששון, מנכ"ל העירייה יוסי סילמן וראש מינהל החינוך אריאלה קידר.  קידר אמרה במעמד הטקס: "המשימה היתה מורכבת כיוון שלא היו מעט מועמדים. השיקולים לבחירה היו מגוונים ורבים, ביניהם מחויבות, התמדה ושיתוף. אתם מהווים דוגמה לעבודה ייחודית ושיטתית. אני מאחלת לכם שתצליחו ליצור אושר ומשמעות בעבודתכם". ראש העיר פנה לעובדים המצטיינים ואמר: ""אני לא יודע איך היתה נראית התמונה החינוכית בלעדיכם, תומכי ההוראה. אני רוצה לומר לכם יישר כוח. הבאתם הרבה גאווה לעיר חולון".

שוחחנו עם שלושה מתומכי הוראה אשר זכו באות ההצטיינות:

ניסים סויסה – אב הבית  של בית ספר רביבים

ניסים סויסה. "כדי שהילדים ייהנו ויישמרו"

ניסים סויסה, בן 63, עובד כבר עשר שנים כאב הבית של בית הספר רביבים בחולון. "לפני כן הייתי חשמלאי", הוא מספר ואומר בקול ברור: "אני כאן כדי שהילדים לא ייפגעו וייהנו להיות פה. הכל לטובת הילדים. אני משתדל למנוע מהם את כל המפגעים".

מהו סדר היום שלך בעבודה?

"אני מגיע כל יום בשעה 06:00 בבוקר והולך בשעה 16:00. בתחילת היום אני פתוח את בית הספר ועושה סיבוב עם השומר. אני מתקן את הדברים מיד ולא מחכה. אני נעזר במזכירות ובמנהלת שהיא מאוד מאוד אכפתית ואני רוצה להגיד לה כל הכבוד על איך שהיא הרימה את בית הספר".

עם אילו אתגרים אתה מתמודדים בעבודה?

"בניתי שובך ליונים והיו לי אתגרים כשתפסתי נחש ולכדתי עכבר".

איך היתה התגובה שלך על אות ההצטיינות?

"אני קודם כל מאוד התרגשתי. נהניתי מאוד לשמוע את זה. כן, זה עושה משהו כשאני מקבל את הפרגון. זה גורם לי להרגיש שיש לי יותר מחויבות לבית הספר".

מה אתה חושב על ההחלטה לחלק תארי הצטיינות גם לתומכי ההוראה?

"לפני שנה נפלה ההחלטה הזו. כל העובדים של בית הספר הם כמו משפחה, ואני חושב שזה דבר מעולה".

סויסה לא שוכח לחלק מחמאות להנהלה" "צוות הניהול פה זה פצצה ומשהו מיוחד. המנהלת, הסגניות, המורות והמזכירות".

מה אתה מאחל לך לעתיד?

"בעוד ארבע שנים אני יוצא לפנסיה. השאיפות שלי הן להיות בסדר כל הזמן. טוב לי ככה".

ז'ולייט שמש – מזכירה בגימנסיה יצחק נבון 

ז'ולייט שמש. "כל הכרת תודה מביאה מוטיבציה להשתפר בעבודה"

ז'ולייט שמש משמשת כמזכירה בגימנסיה יצחק נבון זה כבר 16 שנה. "הגעתי לכאן ב-2003 והתחלתי לעבוד כאחת המזכירות. במשך הזמן התחלפו כמה מנהלים, עבדתי תחת שלושה מנהלים עד שהתקדמתי לתפקיד של מזכירה בכירה".

מהו המוטו שלך בעבודה?

"אני חושבת שבכל עבודה צריך להראות פנים נעימות ויחסי אנשום טובים. זה קודם לכל דבר".

איך נראה סדר היום שלך בעבודה?

"כשאני מגיעה לעבודה אני מתחילה לעבור על המיילים. פתאום יש המון נושאים שבין רגע נוצרים וצריך לטפל בהם".

איך היתה התגובה שלך לאות ההצטיינות?

"מובן ששמחתי – לא כל כך בגלל הקטע של ההצטיינות אלא כי יותר מכירים ומעריכים את העבודה שלי. כל הכרת תודה מביאה מוטיבציה להשתפר בעבודה".

שמש מדגישה כי היא חלק מצוות מקסים ולא שוכחת לרגע את חבריה לעבודה שגם להם היא מכירה תודה. "כל מי שעובדים איתי הם מצטיינים. אצלנו זה לעזור אחד לשני ולהיות אחד עם השני. זו משפחה שנייה עם הרבה רגעים קטנים מעבר להגדרת התפקידים שלנו. זה מה שמייחד את העבודה שלנו".

יש טענה על אלימות במערכת החינוך. האם הייתם עדים לאירועים כאלה?

"קורים דברים. אני חושבת שזה לא מייחד רק בית ספר מסוים או אזור מסוים. יש את זה בכל מקום ויש דברים כל כך קשים שמביאים להתפתחות של זה. אני יכולה לומר לך שהנושא הזה מאוד מאוד מטופל ולא לוקחים אותו בקלות ראש. מפעילים את כל האמצעים הנמצאים במסגרת החוק".

מהו המסר שאת מעבירה לכל תומכי ההוראה?

"אני חושבת שבמערכת החינוך בפרט, בגלל שהיא אחראית על עתיד של הילדים שלנו, החינוך זה לא רק הלימודים אלא גם יחסי האנוש".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

מרים משיח, סייעת  בגן ילדים  

מרים משיח. "הכל מתחיל באהבת ילדים"

מרים משיח, סייעת בגן ילדים 28 שנים, מתוכן 26 בחינוך המיוחד, מספרת על סדר היום שלה בעבודה: "אני מקבלת את הילדים עם חיוך ומושיבה  אותם ליד השולחנות. אני עובדת עם כל ילד וילד. אני עובדת כמעט שבע וחצי שעות מדי יום".

איך היתה התגובה שלך שזכית באות ההצטיינות? 

"זה מרגש. זו הפעם השנייה שאני מקבלת תואר כזה – קיבלתי אות הצטיינות לפני 15 שנה כעובדת עירייה".

מה הכי חשוב בעבודה עם ילדים? 

"לאהוב אותם – מי שלא אוהב ילדים, אין לו מה לעבוד עם ילדים, במיוחד בחינוך המיוחד. ברגע שרואים שהילדים האלה מתקדמים ומתפתחים זה עושה לך וואו. למשל, היה ילד שהיה אצלי בגן שלוש שנים. בהמשך הוא הגיע לגן רגיל ואז לבית ספר רגיל. עכשיו הוא חייל וחובש קרבי. בשבילנו זה הישג".

מהן השאיפות שלך לעתיד?

"אני אמורה כבר לצאת לגימלאות. אולי אשמש כגננת מחליפה ליום-יומיים או שאולי אתנדב קצת. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ואוהבת לעזור לילדים. כשאני רואה את ההישגים שלהם,  אני פורחת".

רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון כאן והיו הראשונים לדעת