ביום שלישי הגיעה לשיאה אחת ממערכות הבחירות הסוערות ביותר שידעה חולון. מערכת בחירות שלוותה בחודשים האחרונים בהכפשות מאחוזי הקלעים, הצפות של הודעות SMS, העלאת פוסטים שנועדו לפגוע במתמודדים ומתח רב מצד ששת המתמודדים לראשות העיר.
זו היתה הפעם הראשונה שבה למרוץ לראשות העיר הצטרפו שישה מתמודדים: מוטי ששון, שי קינן ומורן ישראל, שלהם זו לא היתה מערכת הבחירות הראשונה, וכן מיקאל בוזגלו, אילן גזית וקרן גונן, שהחליטו להיכנס למגרש הפוליטי.
ששת המתמודדים בחולון, כמו בערים אחרות, הבינו שאת הקמפיין הם לא יכולים להשאיר רק בשלטי החוצות. אלא שהפעם השימוש במדיה החברתית לא כלל רק הסברה, אלא לא פעם שימש את המחנות לצורך נסיון פגיעה ביריבים הפוליטיים. לשם כך נפתחו פרופילים פיקטיביים והוקמו קבוצות ודפים אנונימיים.
מיקאל בוזגלו ספג את מרבית האש. למרות שהוא מחזיק בקבוצת פייסבוק גדולה בחולון, הוא לא הצליח להדוף את החצים הרבים שנורו לעברו, כולל פרופיל מזויף שבו הוא מוצג כנרקיסיסט, חולה אהבה עצמאית שרואה בדמות שמשתקפת במראה לא פחות מאלוהים. במקרים אחרים, הופצו ממים ותמונות פוגעניות עם דמותו של בוזגלו, כשבאחת מהן הוצג ככלב. בוזגלו חסר הניסיון, שהצהיר על כך שהוא רוצה פוליטיקה חדשה, נאלץ להתמודד עם פוליטיקה מכוערת, פחדנית ונטולת גבולות.
הוא לא היה היחידי. גם מורן ישראל, שבניגוד לבוזגלו רשם הצלחה בבחירות והצליח להכפיל את כוחו, ספג לא מעט אש. שוב ושוב היה מי שניסה לקשור אותו ואת סיעתו לשמאל הקיצוני. אותו גורם – מוג לב ופחדן שלא הזדהה בשמו – הפיץ פוסטים ושיגר הודעות טקסט לתושבי העיר לפיהם את ישראל מממנת הקרן החדשה. זאת, בתקווה לפגוע בו וברשימתו. אלא שתוצאות הבחירות הוכיחו שהקשר בין הדעות הפוליטיות למתמודדים המקומיים רופף. מקרה בנימין נתניהו וראש עיריית בת ים יוסי בכר יכול להוכיח עד כמה.
רוצים להישאר מעודכנים?
חולון, שבבחירות האחרונות לראשות הממשלה ולכנסת זזה לצד הימני של המפה, הוכיחה שבבחירות המקומיות הבוחרים מצביעים לגופו של מתמודד או סיעה: מוטי ששון העומד בראש מפלגת העבודה זכה בניצחון וגבר על מתמודדים שלא היו מזוהים פוליטית או כאלה שהיו מזוהים עם הימין. אחד מהמתמודדים האלה הוא שי קינן, שהתפצל מסיעת הליכוד והקים סיעה חדשה. שרי הליכוד התייצבו וקראו להצביע לו. בסופו של דבר, ההתגייסות הצליחה להשיג לקינן את המקום השני בבחירות לראשות העיר וארבעה מנדטים.
גם אילן גזית ניסה. המתמודד מטעם מפלגת יש עתיד יצא בסרטון נגד החרדים, בסגנון "החרדים נוהרים לקלפיות". הפוליטיקה מהסוג הזה פחות סייעה לו. הוא חטף קיתונות של ביקורת, טענות לגזענות ובסופו של דבר זכה באחוזי הצבעה מגומגמים.
גם פוליטיקאים חדשים וגם הישנים ניסו את כוחם בכמעט על כל במה אפשרית – הסברה בפרונט והכפשות מאחורי הקלעים. לא גמרי בטוח מה זה עשה לתוצאות, אבל ברור לגמרי מה זה עשה למערכת הבחירות: קמפיינים מכוערים שהשאירו טעם רע במיוחד במרחב הציבורי.
האמת קודמת לכל
זה שמיקאל אמר שהוא ספג הכי הרבה ביקורת זה לא אומר שזה המצב.
זה שהוא משך הכי הרבה אש, על זה אין ויכוח כיוון שבניגוד לכמה אנונימים פחדנים מכל המחנות כאן שימש אותו כמקור להכפשות פורום חולון אונליין שלו, וזה נעשה בגלוי על ידי המנהלים עצמם והפעילים הבולטחם והמוכירם שלו כגון עופר אשקורי ופיני פיתשו.
הם לא הסתתרו, כמו גם בוזגלו שניצל את הפלטפורמה בניסיון להדביק שוב ושוב את השקר הפוליטי על מורן ומרץ והקרן החדשה.
חבל שלא ציינתם זאת. שהיו המון פקטיבים ופחדנים שהפכו את המערכה למכוערת אבל היי גם המון שלא התביישו ועשו אץ זה בגלוי, תוך שהם במקביל מבקשים שנצביעמלהם על טהרת אהבת החינם השקרית. בושה.