חולון במקום החמישי במדד הערים החופשיות בישראל

"מדד החופש העירוני" שנערך השנה לראשונה בישראל ושאותו יסדה תנועת "ישראל חופשית" לקראת הבחירות המוניציפליות שיתקיימו ברחבי הארץ ב-30 באוקטובר, בחן ומיפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן – מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר המרסנת ביותר את החופש במרחב הציבורי שלה. היכן, אם כן, מדורגת חולון?

לקראת הבחירות המוניציפליות שיתקיימו ברחבי הארץ ב-30 באוקטובר, נערך "מדד החופש העירוני" שיסדה תנועת "ישראל חופשית" לראשונה בישראל. המדד ביקש לבחון את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל ולחשוף את כוחם ומידת השפעתם של ראשי ערים ואנשי מועצת העיר בכל הנוגע לסוגיות של חופש ופלורליזם במרחב הציבורי, כמו גם את מידת האכיפה או אי האכיפה של חופש זה ברמה המוניציפלית.

טבלת מדד החופש העירוני על פי תנועת ישראל חופשית

המדד שנערך בקרב 24 הערים הגדולות בישראל (20 הערים הגדולות יחד עם שתי הערים הגדולות בצפון ושתי הערים הגדולות בדרום במטרה לתת פריסה גיאוגרפית רחבה), בחן שמונה סוגיות המשפיעות על מידת החופש שנוגעת לאורח ולאיכות חייהם של תושבי העיר או לכיסם. בין היתר נבחנו סוגיות של מסחר ותחבורה ציבורית בעיר בשבת, שיעור תקציבי הדת ביחס לתקציב הכללי, יחס העירייה לקהילת הלהט"ב, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי וכן סוגיות צרכניות בהקשר זה, פלורליזם יהודי, פעילותה של הרבנות והמועצות הדתיות בעיר, כולל שלילת תעודות כשרות מבעלי עסקים ואופציות של קבורה אזרחית לתושבים ועוד. השקלול הסופי מייצר את הדירוג הסופי של "מדד החופש" – מהעיר המעודדת חופש לבין העיר המרסנת ביותר את חופש הדת והפלורליזם של התושבים.

חולון, כך מתברר, מדורגת במקום החמישי במדד החופש העירוני של תנועת "ישראל חופשית" לקראת הבחירות המוניציפליות, אחרי מודיעין, תל אביב, חיפה והרצליה. חולון נמצאה כאחת הערים היותר חופשיות בישראל, בין היתר לאור קהילות מגוונות שחיות בה בשלום זו לצד זו, ניסיון להעברת תיקון חוק העזר שיזמה מועצת העיר לפתיחת עסקים בסופי שבוע, ושירותים רבים בתמיכת העירייה לקהילת הלהט"ב בעיר. עם זאת, מהמדד עולה כי אין נוהל שאוסר או מגביל אירועים שמקיימת העירייה בהפרדה מגדרית, והעירייה אף לא מתנה את תמיכתה באירועים שמתקיימים בשטחה בהפרדה. כמו כן, לתושביה אין אופציה לקבורה אזרחית.

על אף שבחולון מתקיים מעט מסחר בשבת, העיר לא זוכה לדירוג המקסימלי במדד היות שבפועל החוק הקיים לא מאפשר פתיחה של בתי קולנוע וחנויות בשבת. אמנם בינואר 2018 מועצת העיר קידמה יוזמה משמעותית בהקשר זה ואישרה חוק שיאפשר את פתיחתם בשבת, אולם שר הפנים דחה את ההצעה. בתגובה פנתה העירייה לבג"ץ ביולי 2018.

באשר לתחבורה ציבורית בשבת, בעונת הקיץ מפעילה העירייה קו לילה בשישי לתל אביב ויש מוניות שירות שעוברות בצירים המרכזיים מסביב לעיר. כמו כן, מתקיים בעיר פרויקט "שבוס" ולכן גם בהקשר זה מדורגת חולון במקום יחסית גבוה במדד.

גם באשר ליחסה של העירייה לקהילת הלהט"ב בעיר עולה נתון חיובי ולפיו העירייה תומכת באירועי הגאווה בעיר, מקדמת הוסטל ייחודי לנוער להט"בי ופעילויות נוספות. אמנם ארגוני להט"ב שונים פועלים בעיר ללא תמיכת העירייה, אולם קבוצות "איגי" כן זוכות לתמיכתה.

בקטגוריית תקציבי העירייה שמוקצים לטובת שירותי הדת בעיר, עולה כי תקציב המועצה הדתית עומד על כ-6.6 מיליון שקלים בשנה. עוד בגזרת שירותי הדת, עולה כי ישנו פיקוח של המועצה הדתית על שלילית תעודות הכשרות בעיר – פיקוח שעל פי המדד מתברר כי לא מתקיים בכל הארץ. באשר לפלורליזם הדתי, בחולון פעילה קהילה רפורמית והעירייה אף תומכת בבית הספר שלה.

נתון מאכזב העולה מן המדד נוגע לאי קיומו של נוהל האוסר או מגביל הפרדה מגדרית באירועים שהעירייה מקיימת, והעירייה אף לא מתנה את תמיכתה באירועים שעורכים גופים חיצוניים בשטחה, באם יש בהם הפרדה מגדרית. זאת ועוד, לתושבי חולון אין אפשרות לקבורה אזרחית בבית העלמין המשרת את העיר.

"מי שחשב שהכח להכריע בשאלות דת ומדינה נמצא רק בממשלה מבין אחרי שקרא את המדד שהוא טעה בענק", אומר מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", אורי קידר. "ראשי ערים וחברי המועצות משפיעים בצורה דרמטית על חיי התושבים שלהם, וגם מידת החופש בעיר נקבעת על ידיהם במידה רבה. ראשי ערים אמיצים שמובילים ערים חופשיות הם מגדלור של הנהגה שמחוברת לציבור, לצרכיו ולאמונותיו, ואנו קוראים לציבור לדרוש שינוי בקלפי בכל מקום שזה נדרש. הבחירות הקרובות יכריעו איך העיר שלכם תראה בחמש השנים הקרובות, וכל מי שנשאר בבית נותן כח עודף למי שרוצים להחזיר את ישראל לימי הביניים. חשוב לכם החופש בעיר שלכם? זו האחריות שלכם – לכו להצביע ב-30/10. אף אחת ואף אחד לא יכול להישאר בבית".