הבחירות של המועמדים: מצעד השירים של מיקאל בוזגלו

 Rhythm of the Falling Rain/ The Cascades

"השיר הזה תופס אותי אי שם בשנת 1991. חורף, גשם זלעפות. אני מאזין לשיר הזה עם ווקמן של 'סוני'  – אז זה היה נחשב הצעקה האחרונה – בתחנת האוטובוס על הופין, ממתין לאוטובוס. בצד השני של הכביש רואה אישה בשנות ה-70 המאוחרות לחייה, כולה נרטבת. בלי לחשוב פעמיים אני חוצה את הכביש ונותן לקשישה את המטריה שלי. אני זוכר את זה היטב – מטריה לבנה 27 אינץ'. כל כך התרגשתי שהסבתא אמרה לי תודה. זו הנקודה שהבנתי כמה חשוב להיות קשוב לסביבה. האירוע הזה השאיר אצלי חותם ומדי שנה בגשמים אני יוצא עם רכב ומטריות, מחפש אנשים שנתקעו ללא מטריות ודואג למי שנקלעו אל עין הסערה".

Friends Will Be Friends/  Queen

"אחת הלהקות היותר טובות שאני מכיר והלהיטים המדהימים של להקת קווין. במשך תקופה רבה בשנות ה-20 לחיי תמיד הייתי בשביל כולם – כל בעיה, כל שאלה, הייתי שם עבור חלק מ"החברים"  שרק לאחר מכן הפנמתי שהם בסך הכל זוללי אנרגיה וכשאני הייתי צריך אותם, מרביתם לא היו שם. באותה תקופה התאכזבתי, לקח לי זמן להבין שהכל זה רמות תודעה. בתקופה הזו היו לי מספר חברים שהיו איתי בניגוד לשאר האנשים שפתאום נעלמו כלא היו. השיר של פרדי מרקיורי 'חברים יהיו חברים' תפס אותי בדיוק באותה תקופה. המילים צרובות עד היום עמוק בליבי".

Europe /Superstitious

"השיר הזה תופס אותי באמצע שנות התשעים ומאוחר יותר בשנת 2000 עם ההבנה של עשייה, הצבת מטרות ואמונה בדרך. בתקופה שבה עוד לא שמעו כמעט מה זה סייבר נעשו לא מעט דברים על גדר הבלתי אפשרי והשיר הזה נתן לי את הכוחות להיות נחוש לעשות:

So keep on walkin' and we'll make things right
Yeah, keep on dreamin' each and every night
We're gonna make it, that's what we'll do
Right to the end girl, we're gonna walk on through

"להמשיך לנוע, להמשיך לעשות דברים נכון, להמשיך לחלום ובסופו של דבר אנחנו נעשה את זה ובגדול. זו היתה ההנאה שלי מהשיר מהדהים הזה וזה מה שהשריש בי את ההבנה החדה והברורה: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי' – אל תאמין, 'לא יגעתי ומצאתי' – אל תאמין, 'יגעתי ומצאתי' – תאמין".

מודה אני/ עומר אדם. מילים: אבי אוחיון. לחן: אסף צרויה

"להקשיב לשיר המדהים הזה שכל כולו הודיה לבורא מרגש אותי כל פעם מחדש. עוצם את העיניים, נושם נשימות עמוקות ועובד על חמשת החושים. עצם ההודיה על כל מה שיש גורמת לי להבין את הזכות שנפלה בחיי לעצור שנייה ולקחת את החיים בפרופורציות נכונות. 'מודה אני על בגד שהנחת על גופי' – גורם לי להבין שזה לא מובן כי יש כאלה שאין להם כסף לרכוש בגדים והם הולכים עם בגדים בלויים; 'שלא יהיה לי קר, אתה שומר עלי' – הבנתי שיש לא מעט אנשים בוגרים ונערים שישנים ברחובות וקר להם בלילות. 'על הלחם שהנחת על שולחני' – יש מבוגרים וילדים שהולכים לישון על בטן ריקה. אלו חלק מהשורות שגורמות לי כל פעם להבין מחדש את מהות החיים: לדאוג לאחרים, לאותם אלה שאין להם מיטה חמה, לאותם אלה שישנים ברחובות, לאותם אלה שהולכים לישון על בטן ריקה, לאותם אלה שלא זכו לראות אור יום., השיר המדהים הזה מחזיר אותנו לפרופורציות".

TOTO/  AFRICA

"שנות השמונים, כיתה ז', זלמן ארן חולון. מסיבת יום הולדת. השיר מתנגן ברקע. הייה לנו ילדה בכיתה שאף אחד לא רצה לרקוד איתה ואני זוכר שאני ניגשתי אליה ורקדנו את השיר הזה. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. המחשבה שילדה שעומדת במעגל לא הוזמנה לרחבת הריקודים ולו פעם אחת כי היא ממש לא מקובלת, המחשבה הזו  לא אפשרה לי לשבת בחיבוק ידיים אז אני זוכר היטב שאמרתי לה, בואי לרקוד, ורקדנו באמצע המעגל. מאותו רגע רק חידדתי אצלי: אין דבר כזה 'מקובלים' וכולנו שווים.