למרות שלרבים ידוע על הנזקים שנגרמים כתוצאה מהשלכת מגבונים לחים לאסלה, המאבק בהרגלים המזקים נמשך. כעת יוצא תאגיד מי השקמה בקמפיין שמטרתו להעלות את המודעות לנושא.
בניגוד לנייר הטואלט שמתפרק במים, המגבונים הלחים אינם מתכלים וגורמים לסתימות בצנרת הביוב של הבניין, למפגעי ריח ולדליפות בצנרת הביוב העירונית. הביוב, אשר פורץ לסביבה, נושא עימו חיידקים ווירוסים נושאי מחלות, העלולים לסכן את הבריאות ולזהם את מי השתייה ואת חופי הרחצה.
בתאגיד מסבירים כי השימוש במגבונים הפך להיות חלק מחיי היום יום של רבים והם משמשים למטרות רבות, החל מצרכים היגייניים ועד ניקוי חלונות, הסרת כתמים מבגדים וניקוי המקלדת. וכך, אם בעקבות הרגל ואם בעקבות חוסר ידע, רבים משליכים את המגבונים לאסלה.
קצת עובדות: הצריכה השנתית בישראל היא של כ-3.1 מיליארד מגבונים בשנה, כ-407 מגבונים לנפש. המגבונים מהווים כשליש מהפסולת המגיעה למכוני טיהור השפכים. העלות השנתית הישירה למשק מנזקי המגבונים המגיעים לביוב מוערכת בכ-12 מיליון שקל וזאת מבלי להביא בחשבון את הנזקים הנגרמים לאיכות הסביבה.
תאגיד מי שיקמה משקיע בכל שנה כארבעה מיליון שקל בשטיפת קווי ביוב, כך שבשש שנים מדובר בהשקעה של 24 מיליון שקל. התאגיד מוציא כ-2 טון מגבונים ביום מתחנת השאיבה ברחוב הלוחמים ביציאה מחולון ועוד כ-1 טון בשבוע בזמן שטיפת הקווים, וזה רק ממכון השאיבה בחולון.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
בעיית המגבונים אינה בעיה מקומית, ערים גדולות בעולם מתמודדות עם בעיית המגבונים. ברחבי העולם אף הוגשו תביעות רבות לבתי משפט נגד חברות לייצור מגבונים בעקבות הנזקים שנגרמים למערכות הביוב. כך, למשל, על פי נתונים שפרסמה המחלקה להגנת הסביבה בעיר ניו יורק, עולה כי בעיר נאלצים להשקיע כ-10 מיליון דולר בשנה לפעילויות שנועדו להוציא את המגבונים ממערכות הביוב. בנוסף, בשנת 2013 נגרמה הצפה גדולה מאוד של ביוב בלונדון בעקבות שפיכת שמנים וכמות גדולה במיוחד של מגבונים לצנרת הביוב. בסך הכל נדרשו שלושה שבועות כדי להתגבר על המפגע.
מנכ"ל תאגיד מי שיקמה, אריק מולה, מסר: "לצערי, המצב היום הוא שאנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו ובמקום להשקיע כסף בפיתוח אנחנו זורקים אותו לביוב. אנו מוצאים ממערכת הביוב מגבונים, מגבות, בקבוקים, קשקשים של דגים, כדורים, חומרי בנייה ועוד הרבה דברים שמקומם הוא לא בביוב. בחלק מהמקרים מדובר בחוסר תשומת לב כמו בהשלכת המגבון באופן אוטומטי לאסלה ובחלק מדובר בונדליזם לשמו".
רו"ח זוהר נוימרק, מ"מ ראש עיריית חולון ויו"ר הדירקטוריון של התאגיד, הוסיף: "כאשר מדובר בסתימות בתוך מערכת הבניין, על התושבים לתקן את הסתימה על חשבונם אך כשהסתימות מתרחשות בצנרת הציבורית, התאגיד מתקן אותם, כמובן על חשבון כספי התושבים, כך שהתושב נפגע פעמים: גם סובל מאי נוחות, מריחות ומבעיות תברואתיות וגם משלם על התיקון, אז לא חבל?".
תגובות