תכנית ס"ב היא יוזמה חברתית שמטרה להעלות למודעות הציבור הרחב וכל הגורמים הקשורים, את היחס לזקנים בתחבורה ציבורית ואת זכותם של האזרחים הוותיקים לנסוע בבטחה בתחבורה הציבורית. חגית אדרי, תושבת חולון, מנחת קבוצות לגיל השלישי ולבני משפחה מטפלים, המלווה משפחות בהתמודדות מול הוריהם בבעיות הגיל השלישי, נתקלה גם בבעיה המטרידה זקנים וקשישים רבים והיא התמודדות עם קשיי התחבורה הציבורית.
"אין יום שאני לא שומעת על הקושי של מבוגרים להשתמש בתחבורה הציבורית, על החשש האמיתי שמתחיל עם הגעת האוטובוס לתחנה והקושי להגיע אל האוטובוס עקב המרחק שקיים בין עצירת האוטובוס לבין המדרכה. בהמשך, כאשר הם עולים לאוטובוס ולא מספיקים לשבת והנהג ממשיך בנסיעתו ויש סכנה לנפילה, ובקושי שוב לרדת מהאוטובוס עקב המרחק למדרכה או חוסר תשומת לב של הנהג שהזקן יורד מהאוטובוס ולא רואה אותו במראה וממהר לסגור את דלתות האוטובוס עליו", מתריעה אדרי. "אי שימוש בתחבורה הציבורית גורמת לרבים מהזקנים להישאר בביתם ולא לצרוך שירותים ופעילויות המיועדות להם. הצורך בסדר יום פעיל קריטי לאיכות חיים טובה בגיל השלישי ואין סיבה שאדם שרוצה למלא את יומו בעשייה ובהנאות ייאלץ לוותר על תכניותיו מפני החשש להתניידות בתחבורה הציבורית".
חגית אדרי. "חוויה מלחיצה"
לדבריה, תחושת הלבד והבדידות שעליה מדווחים רבים נובעת מהסכנה הפיזית והחוויה המלחיצה והלא נעימה אותה הם חווים בשימוש באוטובוסים אשר מדירה אותם מפעילות תרבות והעשרה. "רובם אינם מרשים לעצמם נסיעה במונית פרטית ולכן נשארים בדלת אמותיהם", היא מציינת.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו:
רוצים להישאר מעודכנים?
עליזה בונצל, שורדת שואה בת 85, תושבת העיר חולון, מתארת את קשייה: "אני מתהלכת עם הליכון ובנוסף לקושי שלי לעלות לאוטובוס עם ההליכון, מתווסף הקושי של לרדת לכביש כדי להגיע לאוטובוס כי לא פעם מכוניות פרטיות חונות בתחנות אוטובוס ומקשות על האוטובוסים לעצור בקרבת המדרכה. יש אנשים טובים שעוזרים לי להעלות את ההליכון ותומכים בי בזמן העלייה, אך אם האוטובוס יוכל לעצור בצמוד למדרכה, אוכל לעשות זאת בכוחות עצמי. גם כאשר אני עולה לאוטובוס, קורה שמקומות ישיבה שמיועדים לנכים תפוסים בידי צעירים שעסוקים בטלפון שלהם ואני נאלצת לבקש גם מהם מקום לשבת".
מוסיפה אסיה וכטר, בת 78, תושבת העיר: "אני סובלת מבעיות ברכיים וקומתי אינה גבוהה ולכן כאשר האוטובוס עוצר רחוק משפת המדרכה, נדרש ממני לרדת לכביש ולטפס שוב למדרגות שגבוהות ממילא. גם באוטובוסים החדשים, שבהם ניתן להוריד את המדרגה כדי להקל על הטיפוס לאוטובוס, לא תמיד הנהג טורח לעשות זאת. בעיה נוספת איתה אני מתמודדת היא הירידה מהאוטובוס. כבר פעמיים הנהג סגר עלי את הדלתות כי מיהר או כי לא הצליח לראות אותי, ולכן מאז אני יורדת אך ורק מהדלת הקדמית וסופגת הערות חוסר סבלנות מצד נוסעים על זה שאני מפריעה לעלייה לאוטובוס".
יוזמי תכנית ס"ב, שמטרתה להעלות את המודעות של הציבור ליחס לזקנים בתחבורה הציבורית, יוצאים בקריאה לראשי הרשויות לאכוף את פינוי תחנות האוטובוסים מרכבים חונים ומבקשים מנהגי הרכבים הפרטיים לא לעצור בתחנת אוטובוס כדי שהאוטובוסים יוכלו לעצור בבטחה קרוב לשפת המדרכה. קריאה נוספת היא לחברות התחבורה הציבורית ולנהגיה: "התקרבו לשפת המדרכה בתחנת האוטובוס גם מלפנים וגם מאחור, הנמיכו את המדרגה שתקל עלינו את ההעלאה והירידה וצאו מתחנת האוטובוס רק כאשר הנוסעים המבוגרים יושבים או עומדים בבטחה".
לסיום, אדרי קוראת לצעירים כמבוגרים להצטרף לחתימה על עצומה שהתפרסמה באתר עצומה תחת הכותרת "ישום זכויות אזרחים ותיקים בתחבורה הציבורית".
עפרה
פשוט נורא. שנים לא נסעתי ועליתי עכשיו לאוטובוס סה"כ 2 תחנות. הכתפים שלי כואבות מרוב שניסיתי להחזיק חזק שלא אפול. כשירדתי הייתי צריכה לרדת הפוך כי המדרגה גבוהה מאוד. עינוי לגמרי.
אלון
יורם ערב
90% מהתחנות לא עומדות בתקן של משרד התחבורה אי לכך אוטובוסים לא יכולים להוריד את הנוסעים בצורה בטוחה.
חסוי
זה לא רק עם קשישים גם עלי ועל הילדים שלי סגרו דלתות
כשהייתי בהריון הנהג עשה עצירה פתאומית וקיבלתי כמעט מכה בבטן שהייתה מסכנת את ההריון שלי
צריך לעשות תדרוך מא-ת לכל נהג