מדוע הציירים והפסלים בחולון נותרו ללא בית?

קבוצת אמנים מחולון, המאוגדים במסגרת "אגודת הציירים והפסלים חולון", מנהלים זה כבר שנתיים "מרדף" אחרי משכן קבוע לפעילותם האמנותית, לאחר שפונו מהמבנה הקודם שבו הוקם גן ילדים.

אגודת האמנים של חולון נוסדה בשנת 1995 ופעלה עד לפני שנתיים מתוך גלריה ייעודית שהעניקה לה העירייה ברחוב קרייתי בעיר. כאשר המקום הוסב לגן ילדים, בעקבות יוזמת טרכטנברג לגנים עירוניים מגיל 3, נאלצו האמנים לעזוב את משכנם וכעת הם מנסים להמשיך דרכם כאגודה, אך מתקשים בזאת ללא מבנה קבע.

בראיון ל'שקמה-חולון" מספרת ז'קלין קוז'נסקי, יו"ר האגודה, על הקשיים הרבים שבהם נתקלים היא וחבריה בשנתיים האחרונות.

"כשעמדנו לפני הפינוי, רפי וזאנה, העוזר לענייני תרבות של מנכ"לית העיר לשעבר, חנה הרצמן, הבטיח שידאג לנו לארבע תערוכות בשנה. רשמנו את הדברים. הוא הבטיח שנציג בבית מאירוב, בגלריית החווה, במדרחוב של חולון בדב הוז ובתיאטרון חולון. עד כה הצגנו בשנה שעברה רק בתערוכה אחת בגלריית החווה ויש רק עוד תערוכה אחת בקנה".

האם העירייה הציעה לכם מקומות חלופיים?

"הציעו לנו בעיקר מקלטים ציבוריים. היתה לנו גלריה, חצר ענקית עם שני חדרים. אנחנו ביקשנו בית. קיבלנו בחנקין חדרון קטן שהיה  בעבר משרד. אחר כך הפנו אותנו למכון הטכנולוגי, הציעו לנו להקים תערוכה בחדר עמוס בשולחנות ובכסאות. אחר כך שלחו אותנו להאנגר ענק באזור התעשיה, סמוך לאזור שדרות ירושליים. הציעו לנו לעשות כמו ביפו, הסכמנו להצעה אבל הרצמן אמרה שזו הוצאה גדולה מדי – השיפוץ, וזה ירד מהפרק. בפעם אחרת שלחו אותנו לספריה עירונית ברחוב בן יהודה. הציעו לנו לראות את המקום בקומה רביעית. הגענו למקום וראינו שכל הקירות הם חלונות ולא היה איפה לתלות את התמונות  אפילו על זה התפשרנו".

למה זה לא יצא לפועל?

"רוב התערוכות נפתחות בלילה אבל הספריה היתה פתוחה עד השעה 19:00. הסכמתי לקחת על אחריותי שאנשים לא ייכנסו למתחם הספרים. העברתי את השרטוטים. הרצמן, ברגע האחרון, אמרה שהיא תקפיא את המקום. השנה שיפצו את המקום ונתנו אותו לטובת מועדון נוער. אחר כך הציעו לנו מקום באזור צמרת. היתה שם קופת חולים שפונתה מהמקום. אמרו לנו שבמהלך הזמן תיבנה במקום מעלית ואחר כך אמרו לנו שהמקום מושכר דרך קופת החולים ועל כן אנחנו לא נוכל לקבלו והכל בוטל".

איך אתם מתמודדים עם המצב הזה?

"אנחנו אנשים בוגרים ואמנים. מאכזבות אנחנו יוצרים אמנות נפלאה, אבל הבעיה העיקרית היא בזמן ובכסף המבוזבז. בכל פעם שביקשו מאיתנו מתווה או תכניות או שרטוטים, הכל היה על חשבוננו. בינתיים אנחנו מנהלים הכל מהבתים שלנו, זה לא נעים ולא נוח. כל הציוד שלנו עבר למחסנים של העירייה: מחשבים, מקררים, ספרים, קלסרים, ניהול חשבונות, הכל הועבר למחסני העירייה. כשערכו אצלנו ביקורת מרשם העמותות, לא היו לי תיקי ניהול הספרים בהישג יד. יש הרבה ציוד שאני מאחסנת אצלי בבית, אבל זה בלתי אפשרי להחזיק הכל אצלי".

קוז'נסקי פונה אל עיריית חולון ושואלת: "איך קורה שבעיר שמקדשת אמנות, מזלזלים כל כך באמנים מקומיים ולא מטפחים אותם?".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה חולון

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה חולון

העירייה: "לא כל האמנים הם מחולון"

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "אין לאגודת הציירים והפסלים משכן קבע בחולון מאז שהמקום בו שכנו הוסב לגני ילדים. בשל רפורמת טרכטנברג לפתיחת גני ילדים עירוניים כבר מגיל 3, פתחה העירייה 89 גני ילדים חדשים במבנים ציבוריים שברשותה, כולל במבנה שהועמד בזמנו לרשות האגודה. לעיריית חולון אין כיום מבני ציבור פנויים להציע לאגודה ובכל מקרה, גם לו היה נמצא מבנה כזה, הרי שיש לשכור אותו מהעירייה בתשלום, בניגוד למה שהיה בעבר".

הנחמה היחידה שמציעים כרגע בעיריית חולון לאמנים המקומיים היא השתתפות ללא עלות בעונת התערוכות: "רפי וזאנה, עוזר המנכ"ל לענייני תרבות ואמנות, נפגש באופן אישי עם יו"ר האגודה ועם אווה ווהבה והציע להן להשתלב בעונת התערוכות בחולון ללא עלות, וזאת בניגוד למה שקורה במקומות מחוץ לעיר. האגודה אכן מציגה תערוכה מרכזית אחת בעונת התערוכות. יצוין עוד כי חלק לא מבוטל של אמני האגודה אינו נמנה כלל עם תושבי חולון. בנוסף, על הפעילות הם גובים תשלום דמי חבר שאינו עובר לעירייה".