עניי עירך קודמים? לא תמיד. במקרה של אושר אמסלם, סטודנט, תושב חולון בן 24, הרצון להתנדב ולעזור התחיל דווקא באפריקה והמשיך בספונטניות בישראל.
בחודש ספטמבר האחרון יצא אמסלם יחד עם קבוצה מאגודת הסטודנטים מהמכללה למינהל למשלחת הומניטארית לטנזניה שבאפריקה. במסגרת ההתנדבות בבתי ספר ובבתי יתומים, שיפצו את הכיתות ולימדו את הילדים שיעורים.
"השוק הראשוני שלנו היה השפה", מספר אמסלם על חוויותיו באפריקה. "בעידן שבו הכל מבוסס על תקשורת דיגיטלית, כבר התרגלנו לשלוח מיילים או הודעות בכל שפה אפשרית בלי שום בעיה בעזרת גוגל טרנסלייט. בטנזניה, הגעתי למקום ללא חשמל, ללא אינטרנט וללא שפה משותפת. עם זאת, הרצון שלנו לתקשר ולהתחבר עלה על כל המכשולים האלה. גילנו שאנחנו ממש טובים בפנטומימה ובשפת הסימנים ופשוט יצרנו שפה משותפת. שפה שאין בשום מקום בעולם, שפה שלנו, של אנשי המשלחת וילדי בתי הספר שבהם התנדבנו. השפה הזו נתנה לי יותר מכל דבר אחר".
מה תזכור מהמסע הזה?
"את הילדים המדהימים, שאני מקווה שהשארתי עליהם חותם והם הבינו שיש דבר כזה נתינה טהורה".
אך "נתינה היא נתינה בכל מקום", כמו שאומר אמסלם, שמצא דרך להתנדב גם בישראל. "הרעיון להמשיך להתנדב בישראל התחיל כאשר חבר שלי התקשר אלי והציע למצוא משפחות או עמותות שישמחו לקבל אוכל שלא הספיק למכור בדוכן מזון שלו ביום שישי. אמרתי לו שאני עושה כמה שיחות טלפון וחוזר אליו. יצרתי קשר עם חברה אחרת שעובדת עם אוכלוסיות מוחלשת ונוער בסיכון. היא הפנתה אותי לכמה מקלטים ששמחו לקבל אוכל חם לשישי".
כבר חמישה שבועות שאושר מתרים מזון בימי שישי ומשבוע לשבוע המפעל המבורך הולך וצומח כאשר גופים נוספים מצטרפים להתנדבות. "אין גוף או מישהו ספציפי. העסקים שתורמים הם אלה שתומכים ומעניקים לנו את האוכל הנפלא הזה. כמובן שנרצה לגייס עוד ועוד בתי עסק שיתרמו אוכל חם ועסקים שירצו לתרום שתייה קלה או כאלה שיכולים לעזור עם קופסאות פלסטיק לאריזת המזון. ככל שיהיו יותר עסקים עם אוכל חם שיתרמו, זה יהיה מבורך". בהמשך כנראה נזדקק לעוד ועוד אנשים שיוכלו לעזור בשינוע המורכב הזה".
לתרומות ניתן לפנות בפייסבוק ל-Osher Amsalem
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מלך!