התלהבות יתר של הפיקוח העירוני או ששוב התושב אשם שאין חניה? מירב חזרה לביתה בשכונת אגרובנק בשעה 02:30 בלילה וחיפשה חניה במשך כחצי שעה. משלא מצאה והיתה חייבת להעלות לביתה, חנתה על מעבר חצייה, אך הופתעה לגלות דו"ח חניה על שמשת הרכב כשחזרה למכוניתה לאחר עשר דקות בלבד.
"נכון שחניתי על מעבר חצייה ואני לא מצדיקה חניה לא חוקית, אבל חיפשתי חניה כחצי שעה והופתעתי לגלות דו״ח חניה שניתן בשעה 02:30 לפנות בוקר. נראה שהעירייה אינה מודעת למצוקת החניה בשכונת אגרובנק. לעתים אני מחנה בלילה באדום-לבן וקמה להזיז את הרכב בשעה שש בוקר. כנראה הפקחים עובדים שעות נוספות או שהעירייה צריכה כסף, אחרת לא ברור לי איך נותנים דו״ח בשעה כזו".
כידוע, מצוקת החניה בחולון הולכת וגדלה מיום ליום וניכרת בעיקר במרכז העיר. על פי מדיניות העירייה, אין חניה אזורית בכחול-לבן וכל אחד יכול לחנות היכן שירצה. הבעיה מחריפה כאשר תושבים חוזרים לביתם בשעות הערב והלילה ונאלצים לחפש חניה במשך שעות. "העירייה, כך נראה, מעדיפה להתעלם ממצוקת החניה של התושבים ובמקום ליישם חניה בכחול-לבן המוגבל לתושבי האזור בלבד, או להקים חניונים ציבוריים לרווחת התושבים, היא מעשירה את קופתה בכספי הקנסות שמשלמים התושבים", אומרת תושבת אגרובנק.
"יש לציין", אומרת מירב, "כי בתקופת השיפוצים האחרונה בשכונת אגרובנק, הגענו עם העירייה להסדר שהם לא נותנים דו"חות משעות הערב עד שעות הבוקר, למעט במקרים של סיכון חיי אדם. לכן, אם הפקח היה מגלה התחשבות, היה אולי מאתר את בעלי הרכב והייתי יורדת להזיז אותו. לא ציפיתי שבשעה כזאת אחטוף דו"ח למרות שאני יודעת שזה אסור. קצת התחשבות לא תזיק".
שיר חן
בכיכר השבעה שבאגרובנק צמצמו בחצי את מקומות החנייה עם אותו שיפוץ אומלל שעברנו לאחרונה.